תרימי את הקול!!

לחלום בסימני שאלה

לרוץ לקו הסיום בלי לדעת איפה

לרוץ רק לפי הקווים

לרוץ רק כפי שאומרים

להגיע לסוף בלי לרצות 

להעבור את הקו ולהיות לבד

אחרי שכולם בירכו על הגמר

אתה נשאר עם הגביע בחושך

בלי הרבה מילים

בלי הרבה משמעות 

המטרה לה האנדרנלין שהיה כל כך גבוהה

נמוג

ואיתה גם ההוקרה 

ואני סיימתי

רגע לפני הסוף

אני רוצה עוד קצת 

רק עוד קצת

הדקות נעות בעיגול

לכל ספרה יש משמעות

משימה חדשה שהשעה עגלה 

השינה מוקצבת

בשעה  6 אני צריכה לעצום עניים

בשעה 10 אני צריכה לחייך לזרים

בשעה 2 אני צריכה להתרכז 

בשעה 4 וחצי לחייך למחלקי עיתונים ונהגי משאיות

להכין קפה לאפות מאפים

בשעה 5 למהר לסיים הכל

בשעה 6 וחצי להסתנוור מהשמש שחוזרת לעניים 

אני מספיקה לחייך כי זה מרענן לראות משהו כל כך אמיתי

כל העולם חוזר להתעורר 

מכוניות מתחילות למלא את הכבישים

ילדים וחיילים כבר בתחנות 

משאיות כבר באמצע מסלול

ואני ..

לא חלק מהם

אני בדרך למיטה 

מפספסת את הרגעים בהם הכי כייף לקום

נעלמים הימים יש רק לילות 

רק את בעולם ולפעמים באים אורחים מחייכים כי אני מחייכת 

אני שמה מוזיקה ורוקדת

ממלאת את התחנת דלק  בעולם שלי

במוזיקה שאין לה קשר

אנשים מופתעים כשהם רואים חיוך באמצע הלילה

ולמה בעצם

 אני רוצה לחייך ואני רוצה להדביק אותך בחיוך שלי

היום הלילה שלך יתחיל עם חיוך

והוא יהיה שלי

ואולי בלי חיוך 

כי אני עייפה עם כל הלוז הזה 

להזכיר לעצמי שזאת רק תקופה והכל זמני

אני תופסת את עצמי ברגע שבו אני בוחרת

איזה רגש בא לי להרגיש עכשיו

בא לי להיות עצובה או שמחה 

מה זורם?

להתחבר לכאבים שאני מסתירה

או לחום הזה שיש לי מבפנים וגורם לי לחייך

אני אבחר בחיוך 

זאת המילה שלי לסוף היום 

ציפיות 

הצפיה שלנו שהשמש תזרח מחר הציפיה שהירח זורח עכשיו בוהק ולבן.

הצפיה שלנו מנותן שירות לתת שירות, הצפיה מאמא לאהוב. הצפיה מאהוב לאהוב . ציפייה ציפייה ציפייה .. אנחנו מצפים והטסריט שלנו בראש הוא קיים ומדויק. קחו לדוגמה את הצפייה בסרט שאתם ממש אוהבים עד שאתם מדקלמים את המילים והמשפטים שהם אומרים.

תארו לכם שהם שינו את המשפטים .. אוו גודל האכזבה שלנו מהם. 

מה! הייתה צריך להגיד .. ככה וככה .. ותכלס חברים באו נהיו מציאותים. להם בחיים האמיתיים יש תסריט משלהם ולנו אין אותו .

ותכלס זה הדבר הכי מדהים שיכל להיות .

היום הייתי ממש עצובה והרגשת פספוס מדהימה וגדולה עטפה אותי שלא יכלתי לדבר . כל ההמשך לא רלוונטי ברגע שמבינים שאנחנו כאילו צריכים את המובן מעליו כדאי להרגיש בטוחים . וברגע שאין את ההבטחה אין ביטחון אבל ברגע שאין את ההבטחה הזאת . אין מה להפר וזה קסום בעניי. לצפות ולאמין שאדם מולך יעשה מה שטוב לו ודווקא זה מה שיתן לנו את האפשרות להפתח ולבקש. לא צריך להתחשב באדם שמתחשב בעצמו . והכי חשוב באותה נשימה אתה מתחשב בעצמך. ולדעת שהוא עושה לך טוב כי לו טוב . אני לא יכולה להגיד לאיזה אושר זה גורם . אסור להתפשר במה שעושה לנו טוב ככה אני חושבת. וכל הרגש השלילי שהרגשתי עף מהחלון הוא היה לרגע.

ובנינו גם זה היה דיי ויותר..