תרימי את הקול!!

אני ערה 

בחושך מוחלט 

סופרת כוכבים 

מלקקת את הפצעים

נופלת לתוך בור ששל הגיון

לא שלמה עם עצמי 

מבינה שאני רואה לא נכון 

הלוואי שהייתי יודעת מקודם

את מה שאני יודעת עכשיו

נכנסת ללילה לבן ולא מובן 

מנסה להחזי\ק את הראש מחוץ למים

אבל נסחפת עם הרוח רק מהדממה 

מנסה להקשיב למה שאומרים 

תמיד מחפשת משהו לא מוגדר 

וזה תמיד לא יוצא 

הולכת לפי הלב 

וכל מה שצריך זה סבלנות 

אבל מאבדת את השניה 

עד שיהיה שלמה עם עצמי 

מנסה להחזיק את עצמי 

ערה..

כן דיברתי אם זה שתמיד תהיה לי כמיה עליו 

הוא מעלה שגורם לי כל פעם לתהות 

מעלה שגורם לך להגיד מה אם 

הוא מאלה שאת מתמכרת אלהם כשברור שזה מסוכן 

כי אז את נהיית מתוסבכת וממש לא מגניבה 

אבל אם זה רגשות או פשוט מתח מיני מפגר שמסרב להרפות 

אני חושבת עם כדאי פשוט לעשות את זה 

לסיים את זה ודיי 

לא נראה לי שהוא יסרב ..

ממש לא נשמע כמוני 

אני לא מסוגלת לסטוצים 

אבל איתו .. גם לא 

אני כנראה כבר רואה בצורה אזויה בנים 

ואף אחד כבר לא יכול להיות לי לחבר

ולא לכלאחד אני יכולה לספר 

ותערו לכם שכל המחשבות האלא בגלל אותו בחור שמסחרר אותי על האצבע הקטנה 

וגורם לי לעשות מה שהוא רוצה .. 

זה חייב לעצר .

את נפגעת

הגב מדמם

העניים לחות 

הנשמה כואבת 

והפה נמתח ולא יוצא כלום 

אסור לך להגיד כלום

אסור לך לצעוק כלום 

אסור לך לכאוב 

בגלל משפטים שמטשטשים את הקוים בין הטוב לרע 

אז מה את צריכה להיות חזקה ?

אבל מה אם את מרגישה נטושה ונבגדת ..

את לא אמורה לבטוח באף אחד ? 

מה את צריכה להבין מזה ..

את לא אמורה להרגיש ?

אם את לא יודעת ,מה אני אמורה לדעת ..?

איך אנחנו יודעים להבדיל בין הטוב לרע ?

אם מותר לנו לבטוח או לתת אמון במישהו 

כשהחברה משתיקה הכל ..