אלו הם חיי.

אהובה שלי..

קשה לי..קשה לי בלעדייך..קשה לי שאנחנו ככה רחוקות..כל אחת בקצה אחר..

עוד מעט אנחנו עוברות לקרקל.. את לפחות..אני לא אצליח לעבור את הגיבוש..ולא,אני לא אומרת שאני לא מאמינה בעצמי..פשוט..כי ככה זה יהיה.

אז נכון את תשרתי לידי אבל עדיין זה לא אותו דבר..

שדיברנו אתמול אמרתי לך שאיתך זה אחרת.. וזה באמת ככה..

השתנתי.אני לא  מי שהייתי.

דובי יפה שלי..יש לי כלכך הרבה מה להגיד לך וזה פשוט לא יוצא החוצה..

שבועיים וחצי בלעדייך זה כבר יותר מידי..

אני נהיית עצבנית ובבאסה ואין לי חשק לכלום..

 כ"כ צריכה אותך כאן איתי..

#~#

אז אני בבית..ברגילה.. חופשה של שבוע מהבסיס..

זה משחרר לקום כל בוקר במיטה שלך ולהתקלח נורמלי בלי כפכפים וללכת בלי נעליים בבית..

מצד שני הבסיס אולי חסר באיזה מקום.. החברות.. הצחוקים עם הבנות בחדר..

לקחתי על עצמי פרוייקט לשפץ את החדר..בנתיים..הולך בסדר..

כל היום אני מדמיינת אותה כאן..רוצה שהיא תהיה פה לעזור לי,לצחוק איתי..

והיא פשוט..לא פה..

אני יודעת שאיך שאמא תדע עליה יהיה בלאגן..כבר היום שאמרתי לה שאני אשלם את החשבון פלאפון הבא כי דיברתי הרבה החודש היא התחילה לשאול עם מי דיברתי כ"כ הרבה.. אבל באמת שלא אכפת לי..

הגיע הזמן שהיא תקבל את זה.

כי איתה אני לא הולכת לוותר על שום דבר.כל מה שתכננתי לעשות איתה יהיה.

מקווה שאראה אותך השבוע קוף קטן שלי..אני ממש צריכה את החיבוק שלך..

33>