אלו הם חיי.

לא יודעת מה קורה איתנו.

באמת שלא.

משהו בך השתנה.

נהיית קרה.

חלמתי עלייך אתמול בלילה..

שאני באה אלייך לבסיס אבל בעצם זה הבסיס שלי ואנחנו יחד והכל ופתאום את הולכת לי.. נעלמת לי..

שלחתי לך סמס לראות איפה את.. שלחת חזרה שהלכת למתקן איזה רכב..

אני מפחדת.. מפחדת שתלכי לי..

אני אוהבת אותך. באמת שאני אוהבת.

לא אוהבת לריב איתך.. שהיחס הוא כזה..

לפעמים ברגעים שאני הכי צריכה אותך את לא שם..כי את עסוקה.. וכן אני מבינה את זה..

אבל גם אני כאן וגם אני צריכה אותך..

אני פשוט מוצאת את עצמי מדברת עם האקסית שלי.. זו שהכירה אותי הכי טוב מכולן..

והיי בתאלי שלא תביני לא נכון שלא טוב לי לדבר איתך..

כי כן טוב לי לדבר איתך.

אבל אני צריכה אותה..

כי בעצם.. היא זו ששלי.. היא זו שאוהבת..היא זו שיש לה פרפרים שאנחנו מדברות וגעגוע ורצון להיות לידי..

אז..איפה את.. 

כואב כבר לבכות כל הזמן..נמאס לראות סוגות מולי ולדמיין אותנו במקום..

אבל בעצם.. יש אותנו? יש את הביחד הזה? את הזוגיות הזו?

כבר לא יודעת כלום.. רק מפחדת שתלכי לי.. מפחדת לאבד אותך..