אלו הם חיי.

אז למה?

למה איתך זה לא ככה.. למה את.. מישהי שבאה לי בהכי הפתעה וגרמה לי להרגיש הכי טוב שבעולם

וגרמה לי להרגיש משהו שלא הרגשתי מזמן..פשוט..מרסקת אותי..

במקום הכי להיות שם בשבילי.. סתם לדבר איתי במשך היום כי יש געגוע..זה לא קורה..

אז ב3 שבועות הראשונים הכל היה בסדר ובאמת מושלם..

אחרי זה.. משהו השתנה..

מאז שפגשת חברה שלך ידעתי שייקרה שם משהו..

ובאמת מאז דברים השתנו..

בקושי אנחנו מדברות.. היחס שונה..

וזה מרגיז..

וזה לא שיש סיבה לזה..

וואלה דיברנו על דברים ואמרנו שנשנה דברים..

נפגשנו יום שישי והיה מוזר,מבאס. לא מוגדר..

את אומרת שאת בנאדם דיי אדיש יחסית..וקשה לי עם אנשים כאלו..

שאלתי אותך שהייתי לידך אם את רוצה את זה שוב.. אם בא לך שוב לנסות ואמרת שכן..

בשישי בערב נעלמת לי.. ומאז.. לא שמעתי ממך..

כאילו מהההההה?!? מה נראה לךך!!!

יואוו אני יכולה להשתגע שנעלמים לי ככה!!

שלחתי לך סמס ביום שני עם מה שאני חושבת. לא טרחת לענות על זה.

את מחוברת לפייסבוק ואני מתה לדבר איתך..

באיזה מקום אני עדיין אוהבת אותך ועדיין רוצה להיות איתך..

אבל לא ככה.. אני רוצה שדברים יהיו אחרת..

אבל כנראה שזהו.. אין יותר אנחנו.. 

כואב שזה ככה המצב.. זה הסוף..

כואב לי שעם חברה טובה שלי אני יכולה לקום בבוקר וללכת לישון בלילה.. מבחינת תקשורת בינינו..

שהיא יכולה להודיע לי מתי היא חוזרת הביתה או אם היא יוצאת ועם מי ולאן..

והיא מתעוררת משינה כדי לדבר איתי כי אני צריכה מישהו שייתמוך בי ויהיה שם בשבילי..והיא תדבר איתי שהיא הכי שפוכה משינה או בשניה שהיא קמה..

והיא חברה טובה שלי.. ואת..את אמורה להיות הבתזוג שלי..

הלוואי ואמצא מישהי כמוה.. כי עם כמה שאת אומרת שאת חרא את באמת נפלאה..שתהיה שם.. שלא תשחרר בדיוק כמו שאני אוהבת.. שבכל שניה תקשיב לי,תדבר איתי.. גם אם היא הכי עסוקה היא תעצור הכל ופשוט תעמוד שם לצידי..

לא אוהבת להיות לבד. נמאס לבד.