אלו הם חיי.

הכל מעורבב.מבולבל.

חרא לי. ממש חרא לי.

אני מרגישה שאני לא ממצה את עצמי במקום שאני נמצאת..

התפקיד,האנשים.

אני משרתת כדי להנות לא כדי לסבול.אז כן,זה צבא ולא גן ילדים.אבל לא ביקשתי גיהינום.

קצונה-כבר לא בא לי.

קרקל-הפסדתי את ההזדמנות מזמן.

מ"כים-עדיין בסימן שאלה.

אני מבואסת כלכך על קרקל.כי זה משהו שרציתי. משהו שכן יכולתי להרגיש שאני תורמת וממצה את עצמי,והפסדתי את זה. ועכשיו זה כואב ושורף בפצעים הכי פתוחים שלי.

מעצבן שיש כלכך הרבה להגיד וקצת כתיבה יוצאת אל המקלדת..

......

מעצבנת אותי התחושה הזו שגם שאני יודעת שאני לא מרגישה אלייך כלום אני עדיין מחפשת אותך בעיניים וחולמת עלייך לפעמים. זה מרגיז,זה פוגע בי.פוגע ברגשות שלי כלפי האישה שלי.

..........

אז עברה בערך שנה מאז שאנחנו לא יחד וכל אחת עברה המון בזמן הזה..

אבל אחרי הכל את עוד שם בלב.. ואני כן מתגעגעת אלייך..

ששאלת אותי איזה יום 'כמה זמן לקח לך לשכוח אותי?' 

עניתי את הדבר שהכי נראה לי הגיוני באותה שניה 'מי אמר ששכחתי?'

כי תכלס.. לא שכחתי.. ואמרתי לך כבר ממזמן שתמיד יהיה לך מקום בלב שלי..

אולי המשכתי הלאה,זה כן..אבל את תמיד שם בלב..33>

.......

אז.. אישה שלי..

מה אני יכולה להגיד עלייך אוצר יפה..

את הכל.. באמת הכל בשבילי..

אני חווה איתך דברים שעוד לא יצא לי לחוות עם בנות זוג קודמות שלי.. וזה גורם לי להרגיש אחרת,שונה..

אז כן אולי טיפה לחוץ לנו הכל כי אנחנו באותו בסיס וזה.. אבל זה גם מקל על העניין..

את עוד מעט משתחררת.. לפעמים לא בא לי שהרגע הזה יגיע..

כן יש לנו עליות וירידות.. כי אחרי הכל זה קשר ולא סתם בולשיט..

אבל אנחנו עוברות את זה ונשארות חזקות..

אני לא אגיד שיש לי חשק לפעמים לוותר על הכל ולחזור להיות רווקה ולהנות מכל מה שאפשר..יש לי חשק כזה..

כי כן עם כמה שאני אוהבת אותך,ואני אוהבת אותך יש לי קטעים שאולי אני לא מתגעגעת כלכך ורוצה את השקט שלי.. אבל יכול להיות שזו סתם הרגשה כי עובר עליי משהו או לא יודעת..לפעמים ההרגשה הזו מציקה.. שאני לא מתגעגעת ואוהבת כמוך..

זה גורם לי לתהות לפעמים אם אני באמת נמצאת במקום שאני אמורה להיות..

אם כל זה באמת נועד להיות..