לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות והרהורים על הורות, זוגיות, הגשמה עצמית, גדילה והתפתחות, סרטן ומוות ועל יתר הדברים שיש לחיים להציע.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

סבתא שלי


סבתא שלי יקרה

ניצולה יחידה ממשפחה גדולה

זכית להפיח חיים במוות הנורא

והיום את עומדת בראש משפחה גדולה

המונה עשרות נכדים ונינים

שאוהבים אותך וגאים ללכת בדרכך

 

היום זה זמן נכון סבתא

לבקש ממך סליחה

סליחה שאנחנו שותקים ולא שואלים

סליחה שאת זעקותייך בלילות איננו מבינים

סליחה שאת שפתך מבית איננו דוברים

סליחה שחיינו כל כך נוחים

 

סבתא, לעולם לא נבין מה עובר בראשך

מה את רואה בחלומך

לא נדע מהו רעב למוות

ומהו קור שחודר לעצמות מבעד לבשר חשוף

את  ניגוני אביך סביב שולחן השבת לא נשיר

את פניו של אחייך לא נזהה

 

כל פעם שיגיע היום הזה

נחשוב עליך ונקווה שאת מחזיקה מעמד

אבל לא באמת נאזור את האומץ

לבוא לסלון שלך ולהחזיק לך את היד

 

סבתא , נולדנו למציאות אחרת

יש לנו זה את זה ואוכל בשפע

אנחנו ישנים במיטות חמות

מבלים ויוצאים לחופשות

 

ואת לא מבינה אותנו

ואנחנו לא אותך

ורק דור מפריד בינינו

אבל זה מרגיש כמו נצח

 

אבל אני בטוחה סבתא

שכמה שזה כואב, המרחק

ולמרות שזה משאיר אותך לבד

את שמחה בשבילנו

הרי זה בדיוק מה שרצית וייחלת

שיהיו לנו חיים טובים

והנה קיבלת

 

 

נכתב על ידי שריטה בעדשה , 19/4/2012 03:04   בקטגוריות זיכרון, חיים, מוות, שואה  
הקטע משוייך לנושא החם: יום הזכרון לשואה ולגבורה למען הניצולים החיים
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  שריטה בעדשה

בת: 41



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשריטה בעדשה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שריטה בעדשה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)