צעקת ואמרת שאת שונאת

בעטת והכאבת

לא רצית לשמוע

אטמת את האוזניים בידייך

נשכת

ירקת

כעסת מאד

וקראת לי להצטרף אליך

לכעוס גם

ולשנוא

וזה היה מפתה לחבור אליך

לרקוד איתך את ריקוד הכוחנות

ובמקום זה

הזכרתי לעצמי

שאני פה לא בשביל להיות צודקת

אני פה לא בשם עצמי

אני פה בשבילך

כדי לתת לך את מה שאת צריכה באמת

אז אחזתי בך

בחוזקה

והבטתי לתוך עינייך

ואמרתי לך שאני אוהבת

ושאת בת שלי

ושלעולם תהיי

והמשכתי להחזיק כל זמן שגופך התנגד לי

וכך עבר לו קצת זמן

את בוכה

ואני מחזיקה

והשרירים שלך הופכים רפויים מרגע לרגע

והנה נגמרת הסצנה

כשאת מתחפרת בתוך החיבוק שלי

מתרוממת על קצוות הרגליים

מנשקת אותי על לחיי

ואומרת

אני אוהבת

בת שלי, לפעמים הדבר הנכון והמתבקש מאיתנו בתור הורים הוא לא להקשיב למה שאתם הילדים אומרים אלא לקרוא מאחורי המילים

ואת יודעת, לפעמים גם אני מתנהגת כמו ילדה, מורדת, מתחצפת, קוראת תיגר, פותחת במלחמה ואני מקווה שיש מישהו למעלה שלא מתפתה ללכת שולל אחריי והנה הוא תכף יחזיק אותי וישמור עלי מפני עצמי.