אני מחטטת בפצע

מקלפת את השכבות

לא עוצרת למראה הדם

מגרדת עד לעומק

עד שתתגלה העצם החשופה

אפשר שתקראו לי מזוכיסטית

וזה כנראה נכון

אבל לא יודעת אחרת

וגם לא רוצה

כי אם האמת נמצאת שם בעצם האפורה הכעורה

אני רוצה לראות אותה

אני רוצה לגעת בה

אני רוצה להגיד לה שלום

נעים מאד

אני זוכרת שפשוט יותר לשים פלסטר

ולפעמים אני מנסה

אבל זה לא עובד לי

זה מרגיש כמו שקר

כמו בריחה

כמו הליכה בדרך ההפוכה

ואם יש משהו ששווה לי את הכאב

של ההתפכחות

את השיתקון של האימה

את המרירות של הבדידות

זה הידיעה שאני נוטה קדימה

פוסעת לאט, צעד קדימה 2 אחורה

אבל לפחות בכיוון

מזכירה לעצמי שכקשה

זה בדרך כלל סימן שנמצאים בעלייה