באופן נדיר למדי קורה שיש לי מצב רוח שהוא באווירת מופלטה עם חמאה ודבש

ואז בא לי לכתוב איזה שטות ולצרף שיר מתקתק וד"ש

אבל אז אני נזכרת בכל הדש"ים שקיבלתי לאחרונה

מכל מיני אנשים שאין להם מה לעשות בחיים כי הם אשכרה קוראים את הבלוג שלי

וזה מכניס אותי לבעיה כי נדמה לי שכל מילה צריכה להיות שקולה

והמסר צריך היות כזה מחזק וכל זה

ואין לי ראש לזה

אז בכל זאת, בשביל המסורת אני אכתוב איזה מילה על החג הזה שהיה

היה חג מושלם. אני יודעת שיש נטייה כזאת להתלונן על החגים

שהיה יותר מידי אוכל ובלה בלה. אני לא משתפת עם זה פעולה, היה מושלם וזהו.

ולא חייבים להתלונן, באמת.

עכשיו אני במשברון מכך שהחג נגמר אבל אני משכנעת את עצמי שאטוטו שבת

ושבכלל, כל יום הוא חג.