היום נזכרתי בפעם הראשונה שכתבתי טקסט חופשי ויצירתי. זה היה בבת מצווה שלי, כתבתי נאום ששילבתי בו דבר תורה ותודה. אני זוכרת שזה היה פשוט לי, כאילו מעשה של מה בכך. 

ועכשיו כשאני חושבת על זה, קצת מסובך לי להבין, כי בכל אותם ימים של אז והיום, היו וישנם יותר מידי דברים שהם פשוטים בכל קנה מידה שהם בעבורי מסובכים עד אימה.

חבל שלא ידעתי אז שלפחות קיבלתי את המתנה שבכתיבה.