אני לא יודעת איך זה תמיד יוצא שאני ממש במקרה נקלעת לכל ההתרחשויות החמות

אבל הערב צעדתי לי בחצאיתי המוכתמת מהעוגה שהכנתי ומהלורדים שקישטתי

בדרכי אל חברתי המהממת שמתגוררת בכיכר המדינה לשמוע שיעור השקפה אשר מרחיב את הלב ומזין את הנשמה

וכך קרה שפסעתי בגסות של חסרת חוש אופנתי על שטיחים אדומים למול פלשים של מצלמות

והרגשתי גמדה וגוצה ליד כל הבחורות היפות בעקבים הגבוהים עם גזרה של אנשים שלא אוכלים

ושאלתי את עצמי מה זה הדבר הזה שאני מרגישה למול הסצנה הזאת וכמה היא נוגעת אלי

ולמה זה מרגיש לי כמו קליפה עבה, שריון, שכפץ שאני נגועה בו אולי קצת גם

ואיפה האמת ואם היא ישנה בכלל במקום הזה

ואיזה מן עולם זה בכלל

ואם ומתי יגיע היום שיוסר המעטה

והשכינה תתגלה