ענין של טעם זה דבר שקשור קצת לאופי ובעיקר להשפעות חברתיות תרבותיות מגדריות ותלויות הקשר.

באופן כללי, אם את חושבת שלהלביש ילדות בנות מצווה ביום החגיגה בתלבושת בעלת מראה ינשוף לא מפותח, זה יפה, אז אנחנו פשוט לא באותו טעם ובזה נסגור את העניין

אבל לי יש נטייה לחשוב שאין מדובר בטעם רע אלא בניסיון נואש של הגורמים בדבר להסתיר סממנים של נשיות שמתפתחת אצל ילדות שמתחילות השנה את דרכן הארוכה והפתלתלה בסבכי גיל ההתבגרות הרשמי.

אם נכון הדבר הרי שהוא לא מופרך ודי מוסבר על ידי הנשיות שלא לאמר המיניות המוגזמת והלא יחסית שרואים אצל בנות המצווה מהמגזר הכללי

יפה מצידכם גם יהיה לומר שהמסר שמנסים להעביר לבנות המצווה הוא על יופיה של הפנימיות עם דגש מינימלי על חיצוניות, אכן מסר מרגש.

לא נותר לי אלא להסכים ולהזדהות עם הפחד שבנות ישראל שאליהן אנו מעבירות את הלפיד יחוו את העולם בצורה שטחית שמודדת את המציאות בעיניים חומריות חס וחלילה.

יחד עם זאת, למרות זאת ולאור זאת, אני חושבת שתפקידי כאמא ותפקידכן כנשות חינוך להעביר לבנותינו מסר שנכון להרגיש נוח עם היותך אישה, עם גופך המתעגל, המתמלא, לשמוח בו, על המסורבלות שבו, על הבוסריות שבו.

נכון שלפעמים אני רוצה לשמור אותה ילדה עוד קצת אבל השם רצה ובברכתו גדלה לי הילדה, היא כבר נערה, אפשר ממש לראות.

אז למה להסתיר אותה מתחת לינשוף מכוער?

מה בעצם ניסיתם להגיד?

אני כל כך רוצה לחשוב שזה רק טעם רע אבל לא מצליחה.