מצאתי לעצמי עבודה בקייטנה... אין לי שמץ של מושג כמה אני יקבל בה... אני אני יקבל 700 ש"ח זה יהיה בסדר גמור כי בתכלס אני לא עושה שם כלום.... XD גם אם פחות זה פסדרXD
לאוגוסט יש לי עבודה יותר מסודרת ששה אני דורש 150 ש"ח ליום (איזה כיפפפפ לי!!!!) ואני מניח שאני לא יבוא לעבוד כמה ימים בחודש הזה (בגלל הבצפר החדש בב"ש וזה...) אז חישבתי ואני מקוה להיות ב- 20 ימי עבודה אז זה יוצא לי 3000 שקל D:D:D:D:
~
יומולדת:
כ"כ רציתי לחגוג יומולדת בב"ש. רציתי לנסוע באוטובוס עם כל החבר'ה... להראות להם איפה אני ילמד.... והיום בדקתי כמה יעלו לנו נסיעות אם נרצה לבקר שמה בכמה מקומות... כ"כ לא משתלם לנסוע!
אחר כך דיברתי עם סופי ולא הצלחנו לחשוב לאן כדאי ללכת.... הגענו אפילו לרעיון ללכת לחוף הנודיסטים ולעשות שם על האש... (זה כ"כ לא הולך לקרות)!!!!
ולאט לאט אני מתקרב ליומולדת ואין לי שמץ של מה לעשות וכולם אומרים לי: מסעדה, באולינג, סרט. ואני לא רוצהההה! אני רוצה משו מיוחד... משו שכולם יזכרו כי בכל זאת זאת תיהיה השנה האחרונה שלי ברחובות...
~
אני מאוד רוצה לעצב לעצמי ת' חדר והחלטתי שאני מעצב אותו בסגנון "יורק" (המבין יבין ולא ניראלי שיש מישו כזה XD). חישבתי ת' דברים שאני רוצה ויצא לי שרק בישבילכל האקססוריז, אני צריך 2515 ש"ח!!! זה סכום שלא בא בקלות :O
~
אני לא יודע למה אני ממשיך לכות בבלוג הזה.... ממילא אפחד לא קורא אותו...
גם פה אני לא מספיק חשוב :'(
~
אוחחחח זה מזכיר לי שאני צריך להתמודד עם אמא שלי ובעלה כל הזמן (איזה כיפ שאני אצל סבתוש' בשישישבת). הוא מקלל אותי ואמא שלי לא עונה לו כלום... כולם אומרים לי תתמודד מולו- הוא לא אבא שלך והוא לא יכול לומר לך מה לעשות... אבל אני לא תמיד עושה את זה.... זה לא ניראה הכי מתאים. חוץ מזה הבנאדם הזה כ"כ אנוכי (בעלה של אמא שלי) היא מגדלת אותי, את אח שלי ואחותי (שהיא בת 5 חודשים) והוא מצפה ממנה לזכור הכל ולעשות הכל כילו שהיא איזה משרתת שלו! והוא עוד אומר לי שאני אנוכי ושאני לא עוזר וכ"כ באלי לענות לו: "סתום ת'פה שלך למה מתי עשית בבית הזה ספונג'ה?! מתי עשית בבית הזה כביסה?! מתי סידרת משו בבית הזה?!" הדבר היחיד שהוא רואה זה את עצמו!!!
וזה חלק מאוד קטן מהמגרעות שלו!!! אני שונא את הבנאדם הזה ואני מאמין ש "כל כלב בא יומו" אז גם שלו יבוא.
איך זה מרתיייייייייח אותי! מאז שהוא בא למשפחה התחילו לי בעיות ההתנהגות. לפני לא היה לי כלום. וכל פעם שאני הולך עם אמא שלי והיא פוגשת חברה שלה והחברה שואלת: "נו איך רון?" והיא עונה: "שהיה קטן יותר היה מושלם, אבל עכשיו אני לא יודעת מה קרה לו" אני מתתתתת לענות לה: "תחשבי טוב טוב מה קרה מתי שהשתנתי, אולי? שהבאת את בעלך הביתה?!"
קיצר, הוא לא שווה את זה וחלטתי שאני שם עלו פס -
~
ספיר (ידידה טובה שלי) צריכה להרזות. היא יודעת את זה. היא רוצה להרזות. כל פעם שאומרים לה בואי איתנו יוצאים וזה... היא אומרת "אין לי כוח" ואני רוצה לומר לה: "תקשיבי, איך את רוצה להרזות שאת לא זזה?!?!" אבל זה יעליב אותה אז אני מתאפק ואומר לסופי שתעביר לה את זה בעדינות. זה לא ניראלי עובד... היא יוצאת איתנו רק אם לא הולכים ברגל ורק אם נאכל משו באמצע. ושהייינו בעזריאלי ביום חמישי שעבר רצינו לזרום לסנטר או לדיזינגוף אבל לא היה לה כוח. זה מחליא אותי שהיא חושבת קר על עצמה רוב הזמן. זה כ"כ מעצבן.
לעומתה, אני התחלתי לעשות ספורט ובכמויות: אני יוצא מהבית ב 17:30 ונוסע על אופניים עד 19:00 ואז עד 20:10 אני בחדר מרים משקולות וכאלה ואז מ 20:15 אני יוצא לריצה עד 20:45. זאת תוכנית טובה. ולא רק, צריך גם לשמור על תזונה בריאה... אז אני לא אוכל אחרי 19:00, אני לא אוכל הרבה קלוריות ומקפיד שאני רעב לשתות מים לפני האכול ולאכול איזה תפוח ומלפפון.
~
אני ימשיך בפעם אחרת
~
ronchi4u2go
כינוי:
ronchi4u2go
בבלוג זה
בכל הבלוגים
