כולם תמיד אמרו את זה, אמא, אבא, הפסיכולוגים, המלוקקים מהטלויזיה, החברות והידידים -
לא לטאטא מתחת לשטיח.
הימים האלו בהם אתה מוצא את עצמך מתחרט שלא בדקת את ההרהורים המהותיים שלך לפני כמה שנים, שלא פתרת עם עצמך את הסוגיות הנפשיות של עצמך, כשחשבת שזה סתם "גיל ההתבגרות", "תקופה לא משהו", או כל דבר דומה אחר; חילונית שכמוני בהחלט מכלילה אותם כ"ימים נוראים". למרות שבעצם מי החליט שאת הסוגיות הגדולות צריך לפתור כשאתה עוד צעיר? 'אף פעם לא מאוחר' קלישאתי ככל שיהיה, המשפט הזה אמור להוות לנו עוגן.
פעם בתיכון, חשבתי שאני נמשכת לעולם הלסבי. נו הייתי מהמפגרות המבולבלות האלה, כן. אז הנחתי את זה בצד כי אמרתי "נו מה, אני לא בקו השפיות בין גילאי 14-19 לפחות", אז הבה לא נתייחס למחשבות האלו.
כשהייתי בת 17 אני ומ' אמרנו ש"נמתח את כל החברים ונשחק אותה לסביות" נדלקתי על הרעיון ולא רציתי להיפרד מהמתיחה הזו. טיזינג, ספנקים במסדרונות ועוד משחקים מפגרים לחלוטין שהלהיבו אותי כל כך, אך ממש לא היה בכוונתי להפגין זאת.
כל הזמן שלאחר מכן כאילו שנאתי אותה. ממש שנאתי כל דבר שהיא עשתה, אמרה, הרגשתי כאילו אני והיא אויבות ומתחרות, אבל בעצם הבנתי שכל הזמן הזה ששנאתי אותה פשוט רציתי אותה. נמשכתי אליה והיתה לי דרך מוזרה לטאטא אותה מתחת לשטיח הסטרייטי השמרני.
אני זוכרת את הרגע שבו נישקתי את האקס שלי דאז בצוואר, והחלטתי בו ברגע שאני עוצמת עיניים ומדמיינת שאני מעבירה את השפתיים שלי על הצוואר שלה, מדמיינת שזו מ' שכל כך קרובה אליי והרגשתי את זה בכל רמ"ח איבריי; "אוחח.. זה היה כל כך נעים... מה זה היה?" שאל אותי ר' לאחר מזמוז הצוואר הרגעי, ובשאלתו הבהיר לי שאכן מחשבתי עליה הייתה אמינה ובעלת משמעות בלתי מבוטלת. קצת נבהלתי כי הבנתי שיש שם משהו.
חלפו להן כמה שנים בהן חיי היו לא יותר מאשר מדיטציה מעל ל'שטיח' המפורסם.
כשנ' החלה לעבוד בקפה ואני כבר בת 21, שנאתי אותה עוד מבלי להכיר אותה - מהרגע שהיא הגיעה לקפה. כולם התלהבו מכמה שהיא יפה והאגו המנופח שלי חש כי מעמדי הולך להשתנות במקום. אבל היה עוד משהו, הרי לא ייתכן שאשנא מישהי ואחוש את ה "מיאווו" השורט הזה עוד מבלי שאכיר אותה. כמובן שפשוט התאהבתי בה קלות. היא כל כך יפה, תווי הפנים החדות עם העיניים הכחולות, המראה הקריר ששיגע אותי, הרצון הזה לגעת בה ולנשק אותה.
השטיח התחיל לצבור אבק..
עכשיו אני צריכה הפסקה מעצמי, זו פעם ראשונה שאני מספרת את כל זה כך.