מה אני עושה לעצמי מה..
כמה שהיא מפתה אותי, ואין לה מושג קלוש..
ישבנו על שפת הים לקראת שקיעה וירדנו על בקבוק יין.
כשהיא מזגה את היין היא אמרה שזה "כל כך רומנטי", בצורה הכי בחורתית סטרייטית שיש.. ואני מתמוגגת מבפנים כשהמציאות שאני רוצה לראות היא דייט שהוא באמת רומנטי, שעוד מעט אנחנו נתנשק ואני אלטף אותה.. אגע בה, אחוש אותה ככה...
העיניים הכחולות ירוקות שלה הפכו שקופות וצלולות בשמש הנעימה, הים היה פשוט שלמות של מים שקטים שהורידו את הווליום בשביל שתינו.
זה נשמע כל כך קיטשי ולא אמין, אבל באמת שזה מה שהיה - לחיים שלי יש נטייה להיראות כמו טלנובלה ברגעים מסויימים.
"dreams are my reality..", פסקול חיי.
דיברנו על כל כך הרבה דברים, והייתי בשבילה החברה הכי טובה שהיא היתה רוצה שתהיה לה.. הייתי כל מה שהיא רצתה, אני אהיה כל מה שהיא רוצה שאהיה, רק שתתקרב אליי בכל צורה שהיא. אני יורה לעצמי ברגל ומתעללת בעצמי אבל זה מזוכיזם כה נעים שבא לי לשתות עוד יין ולהידפק עוד קצת כדי שאני אמחק את המבוכה הזו שיש לי עמוק עמוק בפנים, מבוכה של דייט.
היא מקשקשת על החבר שלה, אני על שלי - כמו שתי בנות 40 שמדברות על הבעלים שלהן ומנסות למלא חלל כזה. או שזו רק אני שמנסה למלא חלל של שתיקה, שתיקות מפחידות אותי נורא.
אני רוצה להיות העוגן שלה לרגע.. שתניח עליי את הראש ואני אגרום לה להרגיש שהכל בסדר , ושאיתי עוד יותר בסדר..
אני רוצה להרגיש תשוקה שונה ממה שהכרתי עד היום.
אני רוצה לחוות לחיות את הרגע הזה לפחות פעם אחת בחיי.
אני צריכה לחוות, כי אני צריכה לפתור.