הזמנה אל תוך הבור

ממה מונעת יצירה?

האם מילים מרגשות יכולות להיכתב רק מכאב?

למה נתתי לעצמי להיות מושפעת כל כך מרושם חיצוני כלפי אוכלוסיה שלמה שבכלל לא הכרתי?

למה זה כל כך מפתיע לגלות שמשהו 

הוא בעצם שונה לחלוטין ממה שתמיד חשבת?

יש חרדים שחושבים שלהיות לסבית זה בסדר,

כי אין איסור מפורש בתורה.

למה זה כל כך מפתיע?

איך חטאתי בלהכניס את כולם לתוך תבנית שמישהו אחר לימד אותי שנכונה?

למה כל כך מפתיע לגלות שלא הכל שחור ולבן?

[זה באמת נכון שיש חרדים שבכלל לא יודעים מה זה לסבית?]

אם דברים נכנסים לתוך פרופורציה,

והמציאות מתנהלת לפי הטון שאני מכתיבה,

זאת ההגדרה של התבגרות? התפקחות?

מי את, מציאות?

מי אני, שרידים של מסע שלעולם לא נגמר?

כבר מבוגרת?

יותר מידי ילדה...

#סתם הגיגים שמישהו יום אחד אולי יקרא