Your smile will lead u

זה כ"כ עצוב להסתכל על שיחות מפעם להסתכל את השיחות של היום ולראות את השוני.
זה הלך ככה ;
ניתוק קשר-באוגוסט חודש לפני שהיתי אמורה להכיר אותו שנה ב9.9
             התגברות של חודשיים
קראש-להידלק על ידיד בגלל הסיבה הכי מטומטמת בעולם,שלושה חודשים
חבר-תחילה הסחה ורגשות חיבה ומשם זה התפתח למשהו אמיתי באמת
הוא-ישר כשהקשר ההוא נגמר משהו חדש התחיל ,רגשות מאז ומעולם.

ז"א
מישהו שהיו רגשות,
היו רגשות אבל לא קרה בינינו כלום,

היה
מיד אח"כ,היה

ז"א שהתרגלתי לעובדה שיש לי מישהו שאיתו יש לי משהו זה היה ככה כמעט חמישה חודשים
ועכשיו זה נראה מוזר בלי,

זו היתה חלק מהשגרה שלי ,אבל ההבדל הקטן הוא שבד"כ לשגרה לא מתגעגעים,לזו כן
גם כשניתקתי איתו קשר כ"כ התגעגעתי כי בסה"כ 11 חודשים של מיליון ירידות ועליות נהפכת בסופו של דבר לשיגרה כזו או אחרת,
השגרה הזו..
לעזוב את השגרה זה משהו שקשה בלעדיו לפעמים וגם פה,
לעזוב את השגרה זה כמו שיתלשו לך חלק ממך.