ידיד שלי התחיל להתקשר אלי באופן קבוע ואני תמיד אומרת שאני אחזור אליו ועוד לא חזרתי אליו פעם אחת. זה לא כי אני לא רוצה לדבר איתו זה בגלל שיש לי דברים לעשות ודברים צצים לי והוא חושב שזה בגללו אז הוא עשה לי סצנות עכשיו והוא אמר שהוא לא יתקשר עד שהוא יראה שאני אתקשר ואז הוא יבין שזה לא הוא ויש לי מיליון אנשים להתקשר ופאק אין לי כוח לזה אני שונאת לדבר עם אנשים בטלפון מילא מדי פעם פה ושם אבל בכללי ממש לא וזה לא הם פשוט שונאת ותמיד יש לי מה לעשות אז לא,אני לא יכולה .
היתה לי שיחה עמוקה היום עם אבא שלי עם כל מה שקורה איתי , היתי אמורה להיפגש עם איזה ידיד בחמישי אבל צצו דברים ואני לא יכולה אז קבענו שוב לשבוע הבא באותו יום ואני מקווה שלא יהיה שוב משהו כי ממש לא נעים לי ממנו גם ככה.
בעיקרון אני כבר יודעת מה אני רוצה אבל לא יודעת אולי זה ישנה את זה,פתוחה לאפשרויות זה לא שזה כ"כ מזיז לי באתי בראש פתוח יש בו משהו טהור כזה אבל מצד שני הוא כ"כ לא ,הוא יכול להיות זבל אבל גם זה תלוי באדם.. דיברתי גם עם סבתא שלי והתיעצתי איתה,אני מוכרחה להגיד שאני אוהבת את הגישה שלה לחיים,כזו קלילה,חבר פה חבר שם ,בכל מקום. מי שלא רוצה ,לא צריך שלום וביי הגישה הכי קלילה שיש ,פחות לקחת ללב,חבל שאצלי זה לא ככה ,מצד שני זה יתרון שאצלי זה לא ככה ,אני באמת מכניסה אנשים ללב והם לא סתם שם
היא אמרה לי שאני יכולה ליזום איתו אז זה מה שאני אעשה אבל לאט לאט ,צעד צעד . נסיים איתו נתחיל עם ההוא נראה מה הולך שם ומשם נראה. אני כמעט בטוחה שכימיה כמו שכבר היתה לי אני לא אמצא אבל טוב נו,ננסה למצוא את השאר ולא רק את הכימיה
ספציפית לגבי עכשיו הכל נראה לי כמו כאב ראש אחד גדול,גם בכללי זה כאב ראש גדול מזלי שאני לא היחידה שיוזמת
ולמרות כל זה,עדיין,האופוריהההה♥
כשאני לא בבית אני לא חושבת וכשאני בבית מתחיל כל החרא, מסקנה:לחשוב כמה שפחות! המסיבה הזו מתחילה להתקרב.. חברה שלי עוד לא קנתה כרטיס ואין לי מושג אני מרגישה כזו חופרת אוףףףףףף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
