אז כן החבר שלי.. אדם עם גישת הכל יכול,אחד שאנשים שאני מכירה יודעים מיהו,
איתי.
הוא יכל להיות עם כל אחת שיבחר לו אבל בכל זאת הוא בחר בי,הוא יכל להתבייש בי ולא לעשות ריליישן בפייסבוק אבל הוא עשה ההיפך מה יש בי שאין באחרות?
מה הוא מצא בי שאין בהן? אני לא מבינה מה הוא מוצא בי,אין בי דברים שיש להן.. אז מה אני קשורה? לא חשבתי שיהיו לי תהיות לגביו,לא חשבתי שאני אוכל לאהוב בערך ברמה שאהבתי את האקס שלי אותו ,היה לי קראש עליו והוא נהפך ליותר מזה
לא בא לי להיפגע שוב,
אבל היי ,זה הסיכון שלוקחים לצד הסיכוי לא?
הסיכון הזה של להיפגע שוב,אין לי את הכוחות להתמודד עם זה ,הספיק לי לשנה אחת,נתראה בכיתה י'
אני לא מרגישה קשורה אליו,
אז מה אם אני חברה שלו?עבורי זה לא אומר כלום
יום אחרי הריליישן כ"כ הרבה אנשים היו בהלם שאנחנו ביחד,זה לא היה צפוי בעיני איש
אנשים מכל הרמות החברתיות שיכולות להיות פנו אלי ושאלו מה קורה ואין אנחנו מכירים ועוד כל מיני שאלות שקשורות אליו. יש ישהי מהכיתה שלי שמגיבה על תמונות שלו ואני לא יכולה להכחיש את זה שאני מקנאה,
גאד ,ממש לא חשבתי שאני ארגיש ככה ,חשבתי שזה יהיה שונה אבל מסתבר שלא אני כבר אחרי כמה זמן של תחילת רשימת הפוסט הזה אני מרגישה טוב יותר אבל עדין.. אני מפחדת שהוא מרגיש אליה משהו ,אני מפחדת שהיא מרגישה אליו משהו למרות שחבר שלה חבר שלו, אני מתגעגעת לתחילת הקשר שלנו,שיחות שפרוסות על כל היום שלנו מה שלא קורה עכשיו אולי הוא חושב שאני לא אוהבת אותו אבל זה לא נכון,אני כן.. יותר ממה שחשבתי ואם הוא יחשוב ככה ,אני אבין גם למה אני לא מראה מספיק אהבה אליו היחס בינינו הוא לא שווה וזה לא פייר כלפיו אבל אני לא מסוגלת ,כל צעד שלי אנשים יחשבו על זה משהו חברות שלי אומרות לא לשים זין אבל זה כ"כ מפחיד אני מתה לתת לו את מה שהוא נותן לי אבל אני לא מרגישה מספיק טובה בשביל לרשום לו תגובות לא ברמה מספיק גבוהה או משהו כזה אני לא רוצה לאבד אותו,נקשרתי אליו כ"כ..
לפעמים אני מתחילה לפחד שמה שאני עושה לא נכון ושאני צריכה לזרוק אותו. למזלי,אני לא אותה מפגרת שלא ידעה להבחין מתי באמת אוהבים ומתי לא ואני קצת מבינה יותר עניין
אני עדיין לא בטוחה מה זה אני חושבת שאני צריכה לעשות משהו לגביו ואני גם בערך יודעת מה לעשות אם הייתי יכולה לקרוא מחשבות ולדעת מה אנשים חושבים עלי זה היה פשוט יותר בקיצור, שבת שלום ישראאאא http://www.youtube.com/watch?v=HWjvPOLnw7s
ילד מהכיתה שלי נפטר, זה קרה ביום השואה ,אתמול. הודיעו לנו את הבשורה המרה לאחר הטקס.. אני עדין לא מעכלת שאני לא אראה את הבנאדם הזה יותר. האמת היא שלא ראיתי אותו כ"כ הרבה פעמים,אבל המחשבה שאני לא אראה אותו שוב כי הוא כבר למעלה.. לא סובל כמו שהוא סבל פה כשהוא נשם ילד בכיתה ט'.. מה הספיק לעשות כבר בחיו שזה מגיע לו? אני מרחמת על המשפחה שלו ,על אמא שלו המסכנה,על החברים הכי טובים שלו, היתי בהלוויה שלו ,לא היתי מסוגלת לבכות.. בכלל,לא בכיתי עליו אבל כששמעתי את החבר הכי טוב שלו ואץ אמא שלו זועקים ובוכים נשברתי מבפנים..
לראות בן בוכה זה שובר. אני מרגישה יותר טוב איכשהו אבל מחר כשאני אראה את כולם מדוכאים זה יעשה לי רע שוב לא היתי הכי שמחה שבעולם היום אז היו לי רגעי אדישות כי לא רציתי לדבר המון עם אנשים לפעמים צריך להבין אותם לא..? "אולי עכשיו אתה תשמע
כמו שאתם רואים,התחלתי לרשום פה פחות,הרבה פחות. זה הפוסט השני שלי מאז תחילת החודש, הדחף שלי לרשום התקטן במהלך הזמן שהתגברתי, אני לא מרגישה שיש לי משהו לפרוק לגביו, המחשבות על האקס שלי די פחתו עם הזמן החבר שלי מעסיק אותי בצורה מושלמת זה עושה את העבודה כמו שצריך, מוזר לי וכיף בו זמנית שאני איתו הוא היה אחלה אתגר שלא חשבתי שאני אצליח לקבל אותו.
הוא בטיול מאז היום בבוקר והוא כבר חסר לי ממש,רואה אותו המון. הוא ישיר מאוד,הוא מנסה להעלות את הביטחון אבל יחד עם זאת הוא עושה פה ושם טעויות,הוא קצת סותר את עצמו אבל טוב..למי אכפת? יש בינינו כימיה מעולה. קשר לא ממרחק,הוא יותר זה שרוצה לראות אני קצת פחות אקטיבית בקטע הזה, אני חושבת שאם הוא ילך לי אני אעריך אותו אפילו יותר. הוא מצחיק,אין לי מושג מה אעשה בלעדיו חודש בחו"ל. הוא עזר לי להתגבר על האקס שלי מה שלא חשבתי שיקרה,
מגיע לו איזה שאפו ענקי המגע שלו,הנשיקות שלו. אני חושבת על זה אבל ההרגשה היא שונה,אין לי מושג כיצד להתחיל לנסות להסביר לכם.
איתו אני גם בערך יוזמת כבר נשיקות,יש לי אומץ,כבר התרגלתי אליו ולפה שלו,אחלה דבר אגב. לדבר איתו עושה לי טוב ,להיות איתו גורם לי להיות בעננים כל כך אוהבת.. http://www.youtube.com/watch?v=eckFeMHJUHE
בבלוג זה
בכל הבלוגים
