New Perspective

הצללים נפלו על רצפת השיש הכהה. החלל היה צונן ומקפיא דמים והאווירה מעיקה. ריח עובש ואוויר דחוס עטפו את החדר בערפול חושים. בפינה חשוכה עמד פסל גדול ומרשים של דמות לא ברורה העשוי ברונזה ונראה עתיק יומין. החיבורים היו מחוספסים ויצרו הרגשת החמצה של אי סיום העבודה. במרכז החדר נתלתה נורה קטנה שאורה החלוש בקושי הצליח לחפות על העלטה. אף על פי כן, נראו התגלו תמונות מיימי הביניים תלויות על הקירות, ממוסגרות מסגרות פאר ויוקרה.

בקצה המנוגד לפסל עמד כיסא נדנדה. חריקותיו נשמעו שוב ושוב, הלוך ושוב. חלוק לילה כבד כיסה את גופו, אך ידו המצומקת שהחזיקה בנר שעווה האירה את פני הקשיש. בידו השניה אחז עט נוצה ועל ברכיו נח גיליון קלף צהבהב. בכתב נטוי ומסודר נוצר שיר. הדבר היחיד שנשאר לישיש לחלוק.