לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

New Perspective


כינוי:  Not a Chance

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

ננטשתי


היא תמיד היתה לצידי.

 

כשהייתי שמחה היא עזרה לי להוציא את זה לעולם, שברה גבולות והגישה לי את החופש על מגש זהב. היא ביטאה את רגשותי בקול, רם או שקט, אך קיים.

כשהייתי עצובה היא עטפה אותי בחיבוק וליטוף אוהב, הרגיעה אותי ואמרה לי שהכל יהיה בסדר, ניגבה את דמעותי, תמכה בי ושימשה לי כאם.

כשכעסתי הוצאתי את תיסכולי עליה, קיללתי אותה ושנאתי אותה, אך בכל זאת היא תמיד היתה שם, סלחה לי על עצביי ועזרה לי להוציא את שעל ליבי.

כשמרדתי היא מרדה איתי, היתה לצידי כחברה טובה העוזרת להתייצב אל מול המערכת. היא היתה חזקה ונועזת ועזרה לי להתמודד עם המכשולים.

ועכשיו המוזיקה עזבה אותי, משאירה אחריה הד צרחה אילמת, שקט מחריש אוזניים.

נכתב על ידי Not a Chance , 12/12/2009 00:51   בקטגוריות פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNot a Chance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Not a Chance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)