פיקצר שכתבתי לפני כמה שנים טובות.
כמה נחמד להיזכר..
"נחשו מה?"
"די קרניים, תן לישון!"
"אוונס החטיפה לך?"
"תנו לישון כבר!"
"תרגע, רך כף.. הי! זנב טולע, איך ידעת?"
"טוב.. כל חדר המועדון מדברים על זה.."
"אתם לא מבינים מה זה לשתוק?!"
"ומה אתה צוחק, ירחוני?!"
"אני? כלום... פשוט אתם כל כך מצחיקים ונחמד להקשיב לכם מאשר לעשות את עבודת הסיכום על שורש החאכנסיל."
"מה?! אבל זה לעוד חמישה ימים! למה אתה כבר עושה את זה?! יש לך חמישה ימים תמימים להנות מהחיים ואתה מחליט לעשות עבודת סיכום!"
"ואוו, סיריוס, התעוררת..."
"איך אפשר לישון שאתם מדברים חזק יותר מצרחת בנשי?!"
"אל תגזים..."
"טוב, מה שרציתי לומר לכם, אוונס החטיפה לי!"
"ולמה, אם יורשה לי לשאול, אתה כל כך שמח מזה?"
"טוב.. פעם ראשונה שהיא נגעה לי בפנים!"
"אתה יכול למחוק את החיוך הזה, קרניים, זאת לא הפעם הראשונה, זאת הפעם היחידה"
"סיריוס, אל תהיה מגעיל אליו."
"כן, עד שקרניים כל כך שמח..."
"אני לא צריך את העזרה שלכם. אני יכול לדבר בעצמי, תודה רבה."
"טוב, עכשיו אפשר לישון?!"
"כן, כן.. סליחה.."
"תודה באמת!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
