כלפיי אני כבולה חבלים ושלשלאות חוב,
וחוששתני שלא הוקרצתי מהסוג הטוב.
טוב לב ונחמדות מרתיחים אותי,
ורוב הזמן בלתי נסבלת אני לעצמי.
מתהלכת בעולם לבדי וללא מטרה.
בשביל האנסים כנראה נוצרתי עקרה.
מונחיי המזעזעים הוולדם בחינוך אמי,
הרי חלב של עצב הושקתי ביונקי.
צלקות רבות כשתי וערב על ידה,
סורטטו ונחקקו בבשרה בסכין חדה.
מזוכיזם נולד בקוקטלים הפסיכיאטרים,
ואת הכל חוויתי כאימי, גופינו מאוחדים.
על האונס שקראתי בכיתי בלילות,
נבעלתי כמוהה, נפשי קוננה רבות.
את העצב ינקתי משדיה עוד לפני שנים,
ועכשיו את חייה אני נושמת בייסורים.
כשהייתי קטנה הייתי מאושרת,
חייתי על שקרים והייתי לאחרת.
הרי השריטות שעל ידה נוצרו בענפים,
ועל הסקס הראשון אף פעם לא מדברים.
כשגדלים החשדות מתחילים לחלחל,
מערערים את בטחוננו ביצור החופף לאל.
הסקרנות הרגה את החתול כבר מזמן,
ואת כאבה אני חווה בזה הרגע, כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
