New Perspective

למה אני תמיד מגוללת בראש סיפורים?

הכל ציפיות, ואני חייבת להנמיך אותן.

אכזבה כל פעם מחדש, בלי לקיחת לקחים.

החלומות לא מתממשים. השאיפות, אינן.

ועכשיו נוצר מצב חדש, מצב של אטימות.

אני לא מצפה לכלום , לא מייחלת לשינוי.

אין יותר תשוקה, ההעזה בחרה למות,

וכעט נותרתי כגולם, ללא מחשבות ועינויי.

אני יותר לא מנסה, אין לי כח להשתנות.

שהם יתאמצו, למרות שזה נועד להיכשל.

הכל אותו הדבר, בסך הכל עונות חולפות,

אך אני כואבת, הלב יותר מידיי בשל.