אתמול בערב הייתי בדייט, ואני עדיין מאוד אמביוולנטית בנוגע לאותו הבחור.
פיזית, הוא נראה טוב. הוא מושך אותי עם הגובה שלו, הגוף המוצק והשרירי, העור הבהיר, השיער הכהה, השפה הרהוטה, קול הבס הגברי והריח הנעים.
הבעיה הייתה אחרי שעה-שעתיים כשהיינו שקועים בשיחה. אולי זה בגלל הלחץ של פגישה ראשונה או מניין תירוצים אחרים, אבל הוא התחיל לבקר אותי בבוטות בכל תחום. בנושאי פוליטיקה הדעות שלנו שונות. הוא מאמין בסחר חופשי סגנון "החזק שורד" ואני עם הרבה יותר חמלה למעמד הנמוך. הוא קפיטליסט ואני עדיין שוגה בחלומות על חיים אלטרנטיביים-אקולוגיים כדוגמת פרויקט ונוס. הוא ביטל את הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט ואמר ש"מי שחשב עליו טיפש" (מילים שלו), ושהדרך היחידה הנכונה לעולם שלנו היא הקפיטליזם. הוא התגאה לספר לי שבכל הוויכוחים שהוא לקח בהם חלק הוא ניצח, ומכאן הביטחון העצמי שלו רק גדל עד מצב שהוא בטוח בצדקתו בכל תחום. אני לא אוהבת להתנצח ולריב על כמעט שום תחום, ומהר מאוד ירדתי מהנושא הפוליטי.
בנושאים אחרים הוא היה עדיין מאוד בוטה, בדיבור שלו על מיניות וסקס, בהכללה שלו שאני "פריקית" בגלל ההעדפה המוזיקלית שלי והאהבה שלי לפירסינג וקעקועים ובכלל, שפעם הוא היה בז לכל מי ש"פריק". הוא סיפר שהוא לא אוהב להיות בחברת אינטלקטואלים, והפרשנות שלי היא שזאת הדרך שלו לנסות להתבלט בחברה של אנשים שהם פחות משכילים ממנו וכך הוא יוכל להתבלט. אני לא אוהבת את הגישה שלו, את הראיה הצרה והראש בקיר שהוא הציג בפניי בפגישה שלנו, אבל מנגד הוא היה חכם ומעניין, התחשב בניואנסים החברתיים של לאסוף אותי מהבית ברכב, לשלם עלי ובסופו של דבר הוא כיבד אותי כאישה, דבר שהחברה הסלאבית שהסתובבתי בה עד היום התרשלה בו.
אני מאוד רוצה לפסול אותו על איך שהוא התנהג בפגישה, אבל מפחדת לקבל החלטות פזיזות על סמך ערב אחד.
אני עוד צריכה לחשוב על זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
