זה מדהים מה שמעבר של שניה ליד בית הספר יכול לגרום לך לזכור!
החצר שכל הפסקה היינו יושבים במקום הקבוע שלנו, המרד נגד ביטול הגדנע והמלחמה בין הי"אניקים לי"בניקים. תחנת האוטובוס שהיינו עולים משם לכל טיול שנתי כיף במיוחד,להצגות מחוץ לעיר, סתם טיולי יום בארץ,המסע לפולין והנשף.
הקיוסק שכולם היו נלחמים שם ונדחפים בתור כדי לקבל סנדוויץ' או טוסט. אחח הגבוהים המניאקים! רק כדי למחוץ את הנמוכים כדי להיות ראשונים שווה להיות גבוה!
הכיתה שהיינו צריכים לעשות מסלול של טיול שנתי כדי להגיע אליה.
המגרש הגדול שהיינו עושים בו את מבחני הריצה של 12 הדקות שלאף אחד לא היה כוח אליהם. הספריה שהיינו הולכים לשבת בה לעשות עבודות או סתם לברוח ממורים שלא היה כוח לשיעורים שלהם.
הטיולים השנתיים שכל שנה היו מתעלים על עצמם מחדש ברמת הכיפיות שלהם! וכמובן איך אפשר בלי הבוק שלי ושל שני באוטובוסים =)
השיעורים..אחח השיעורים..כל שיעור מזכיר משהו אחר!
שיעורי חינוך וחיבור שבעצם היו תמיד אותו הדבר, עם אסנת, שבכלל לא הייתה מלמדת חיבור וכל שיעור היה שעה של התלוננויות חדשות\ישנות של המורים,הודעות והוצאת האנשים הקבועים מהכיתה .
שיעורי ההיסטוריה בכיתה י' עם איציק ז"ל המורה המדהים שהצליח לגרום לי לעבור את הבגרות הנוראית הזאת. אבל שיעורי ההיסטוריה בכיתה י"א היו באמת שיעורים שאני יזכור לתמיד! כל שיעור אמציה חוזר על אותן המילים "אדם תוציא את העט מהפה" "לא לזרוק את דומקה" או סתם מסמיק משטויות שדנה הוציאה מהפה. YOU ARE HERE! ותמיד לא משנה מה הוא היה מצייר את הפינה הקבועה של מספר הדקות שצריך להשאר אחרי השיעור.
שיעורי הצרפתית שבעצם היו בשבילי 6 שעות חופשיות שהייתי עושה בהם כלום, לא מקשיבה ובכל מקרה מקבלת 95+ במבחנים.
שיעורי המתמטיקה עם אולגה שכל הזמן הייתה מסתכלת עלי,על איה ועל גבי ואומרת לנו לשתוק. ורובי..ששששששששששששש.
שיעורי האנגלית עם טובה שכל הזמן כולם ניסו להבריז מהשיעורים האלה והיו מאחרים בכוונה כדי שלא תכניס אותם=שעתיים חופשיות של שיזוף בחוץ!
שיעורי הספרות עם יפה בי"א שתמיד היה מתחיל בניתוח של משפטי חוכמה שלאט לאט הפך להיות הרגל של הבנים כדי שלא תלמד. שיעורי הספרות עם נאווה בי' וי"ב שכל שיעור מישהו (לרוב אני) היה מבקש ממנה להנמיך את הווליום החזק שיוצא לה מהפה..שלא נדבר על המהירות שהיא הייתה מדברת.
שיעורי הפיזיקה בי' עם אדית שכל שיעור כל אחד היה מנסה לספור את מספר הפעמים שהיא הייתה אומרת "תלמידים".
שיעורי הכימיה השנואים בי' שהיו תמיד נגמרים בריב ביני לבין נירה. "כ...תרשמו כ\ק נקודה."
שיעורי מחשבים. אין מה לכתוב חוץ ממיותר!
שיעורי המד"ח עם מרים שהייתה מתאימה את הצבע של הבגדים\איפור\תכשיטים ומשתמשת במילים שעד היום אני לא מבינה מה היא רצתה להגיד! איך הכיתה כמעט לא יצאה לטיול שנתי כי דניאל פגע בה עם כדור נייר.
שיעורי התנך בי"א עם גוטניק שתמיד היו מצחיקים, וכל חג היינו שומעים סיפורים חדשים. האוגרת אמנדה השיכורה. כיתה י"ב עם שרון שמפוצצת מפה ועד להודעה חדשה בבגדים של קסטרו.יש לה טעם. אם רק היינו סופרים את מספר הפעמים שהיא הייתה אומרת בשיעור "טוב הבא שמפריע יוצא"...שיעורי שעה שישית בימי שישי שהיו הופכים לשעת יצירה על השולחן עם גבעות של טיפקס.
שיעורי הספרדית בימי שלישי אחרי 8 שעות של לימודים בלי קשר, בהרצוג. מזל שהיה את גבי. שעתיים של השלמת שעות שינה עם מורה שרק היינו צוחקים ממנה.
שיעורי האזרחות...מורה שבאה עם פיג'מה לבית הספר. יכולה לחרוש על אותם בגדים כמה ימים ברצף.
שיעורי הגיאוגרפיה שהיו שעתיים שבועיות מיותרות לגמרי והכי משעממות בעולם!
שלא נדבר על החוויות בכיתה בזמן השיעורים... דהרי צועק "זה לא אנחנו זה האקוסטיקה בכיתה לא טובה" שהיה יותר מידי רעש, הבנים משחקים בינגו והיו מנסים לגרום למורה להגיד את המילים שהם היו צריכים (להסתובב ולראות את דן עם קסדה באמצע שיעור תנך), העט שהתפוצץ למתן בפה וכל השיניים שלו הפכו לכחולות. כמה צחקנו באותו שיעור! "סאלם,סאלמסאלמסאלם".
ההפסקות שקבוע היינו יושבים בהם בחוץ בשמש כדי להתחמם בחורף או סתם להתחמם אחרי שעה של מזגן על קור בקיץ.
השבוע שהי"אניקים מרדו על זה שביטלו להם את הגדנ"ע בגלל השביתה..איזה שבוע! רק צחוקים!
הקרקרים של אדמסקי שכולם היו גונבים לו!
המצלמה שהייתה החברה הכי טובה שלי שתיעדה כל רגע ורגע. (איפה היא היום אני לא יודעת!)
החזרות למסיבת סיום שהיו מתישות אבל היה שווה את זה!
המסע המדהים לפולין! רמי עם המצלמה מחפש מי בוכה ותוקע לו את המצלמה בתוך הפנים, דנה שירקה לחם לעוס על עומרי במסעדה, העצב וההלם הנוראי ממה שראינו, הקור והשלג המדהים שחדר לעצמות.
הגדנ"ע- 5 ימים בלתי נשכחים של עייפות,קריעת תחת,קור,ואי נוחות. למרות הכל היה הכי כיף בעולם!
פורים, שכל שנה הייתי משגעת את כולם שאני רוצה להתחפש לנסיכה, ובכיתה י"ב עשיתי זאת סוף סוף!
לולי שבהתחלה שיגע את כולם אבל הפך לשם קבוע כבר אצל חלק מהאנשים.
טנטורה, יום אחד לפני היום האחרון ללימודים- ים,צחוקים ותמיד חוגגים לטלטול יומולדת.
ואיך אפשר בלי השירה בציבור של רמי בכל מקום אפשרי. צריך לחדש שירים כבר!
אחח יש כל כך הרבה זכרונות יפים משלושת השנים האלה, שלוש שנים מפוצצים בחוויות,שמחות,אהבות,אכזבות ובעיקר צחוקים! יותר מידי אפילו. אבל בדבר כזה אין יותר מידי!
תמיד המורים היו אומרים שאנחנו נתגעגע לימים האלה שניהיה בצבא ושכדאי להעריך ולהנות מהימים האלה כמה שיותר. ואללה צדקו! מה לא הייתי נותנת כדי לחזור לשם! הכל! אני מתגעגעת לכל שניה דקה ושעה במקום הזה! לכל כיתה פינה וחור שם!
אחח איפה הימים הטובים של התיכון? הימים שכולם עוד היו פה והיה עם מי להיות ולדבר. הצבא הזה הרחיק והפריד בין כולם! כל אחד כבר חי חיים אחרים עם אנשים חדשים ומקומות חדשים =\
היה טוב להוריד את זה מהלב!
חודשים פחות יום לגיוס =\
שבת שלום =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
