טווב אני מאושרת זהוו! נגמרו סופית המבחנים, לא צריך ללמוד אני מתפלחת כל יום וזה כזה כייףףף!
החופש מתקרבבב!! יאלה שיגיע כבררר!!
תודה על התגובות שלכםם עשיתם לי את היום, אבל די לשנוא את נועה! אולי אחרי הפרק הזה תסלחו לה קצת ♥
היום כתבתי פרקק מיוחד מאודד תגלו רק אם תקראוו ♥
הכותבת ||בונים מחדש הינה הבלטתי את הכתב מוקדש אך ורק לךך יפה שלי אוהבת אותךך ♥
פרק 6:
זיו הייתה צריכה את החיבוק של נועה עכשיו כדי שתתמוך בה ותעזור לה להרגיש יותר טוב , למרות שהסיבה לבכי ולכאב שלה..הייתה נועה.
פרק 7:
לאחר כמה דקות, זיו התנתקה מנועה והשפילה את מבטה.
"זיו..אני מצטערת" נועה לחשה.
"אני יודעת.." זיו לחשה בחזרה.
"הייתי צריכה לתת למעיין לשבת לידך, הייתי צריכה להתוודות בבית המשפט והייתי צריכה לא להאשים אותך מההתחלה" נועה אמרה מצטערת על כל טעות שעשתה עם זיו.
"נועה, אני יודעת למה עשית את זה..ההורים שלך מפחידים אפילו אותי..אני יודעת...שאבא שלך מכה אותך" זיו אמרה.
נועה סובבה את מבטה אל זיו במהירות.
"איך את יודעת את זה?" נועה שאלה.
"אני לא טיפשה נועה, היינו חברות הכי טובות..." זיו אמרה.
"כן, אבל אף פעם לא אמרתי לך.." נועה אמרה מבולבלת.
"פעם אחת לפני שבאתי...שמעתי את אבא שלך צורח עלייך אז רצתי לחלון של הבית שלך כדי לראות מה קורה...וראיתי שהוא הכה אותך.." זיו הסתכלה לנועה בעיניים.
נועה השפילה את מבטה.
"בגלל זה?...בגלל זה שיתפת איתי פעולה..עם השקר?" נועה שאלה.
"כן..רק בגלל זה.." זיו אמרה.
"עדיין..הבעיות שלי עם אבא שלי לא היו צריכות להביא אותך לשבועים במוסד לעבריינים צעירים או שנה על תנאי.." נועה אמרה.
"נועה..זה בסדר..עבר זמן ואני סולחת לך" זיו אמרה וחייכה אל נועה.
נועה חייכה, חיוך שלא חייכה ממזמן...נועה חשבה שזיו אף פעם לא תסלח לה על הטעות שלה.
הייתה שתיקה מביכה לכמה ורגעים ואז נועה התנפלה על זיו בחיבוק דוב מוחץ.
"נושש את מוחצת אותי!" זיו אמרה, הכינוי של נועה כשהיו חברות הכי טובות היה נוש.
נועה וזיו צחקו.
"יאלה שנלך חזרה לבית הספר?" נועה שאלה.
"לא, אנלי כוח..הוא גם ככה נגמר עוד שעה.." זיו אמרה.
" בואי נקבע היום לישון אצל מעיין, שלושתינו...ממש מתחשק לי " זיו אמרה.
"כן, ברור! אני יתקשר אל מעיין" נועה אמרה וחייגה אל מעיין.
"היי נועה! איפה את? ואיפה זיו היום הכי נורא בעולללם!" מעיין שאלה.
"זיו ליידי, סתם החלטנו שהגיע הזמן להשלים...אז אולי נישן אצלך היום?" נועה שאלה.
"מגניבב השלמתםם! וכן למה לא...מחר יום שבת יהיה אחלה" מעיין אמרה.
"סבבה, אז נדבר..ביי" נועה אמרה וניתקה.
נועה התקשרה אלי, כדי שזיו והיא ישנו אצלי..חייכתי, אולי אני לא הורסת הכול..
שמתי את הספרים בלוקר ותומר בא לשים את שלו...למה הלוקר שלו לייד שלי זה כל כך מעצבן..
"הייי, איך היה היום שלך...? שמעתי שקראת לחברה שלי כלבה.." תומר אמר מחייך, לא נראה כאילו הפריע לו העובדה שקראתי לה כלבה.
"כן, בשביל חבר שלה אתה נראה די מאושר שקראתי לה ככה.." אמרתי.
"כן..את יודעת כשהיא חופרת לי על זה כל היום..אני מתחיל להזדהות איתך.." תומר אמר וצחקתי.
"תומר, אתה החבר הכי נורא שבת יכולה לקבל.." אמרתי וצחקתי איתו.
"אבל אני חתיך.." תומר אמר מחייך.
תומר היה מעבר לחתיך, הוא היה מושלם..השיער השחור היפה שלו..והעניים הכחולות..רגע, מה אני חושבת!?
"ככה,כהה" שיקרתי באדישות ותומר צחק.
"מצחיקה..." תומר אמר, סגר את הלוקר שלו והלך.
איזה נער שראה את כל השיחה שלנו נשען על הלוקרים וצחק.
"משו מצחיק?" שאלתי אותו.
"כלום.." הנער אמר וחייך אליי.
חייכתי אליו בחזרה, הוא היה חתיך מידי כדי לכעוס עליו.
"אני מעיין" אמרתי.
"אני רן" רן אמר והלך.
נגמר היום, הלכתי הבייתה ובדרך ראיתי את קורל וחברותיה נועצות בי מבט מתעב, צחקתי..הן נראו כמו חברות בנות עצבניות במחזור..
כשהגעתי הבייתה ראיתי את אמא לוקחת את המפתחות של האוטו ורצה מהר ליציאה.
"אמא מה קרה?" שאלתי.
"יש לי פגישה דחופה,שמעי אני יחזור מאוד מאוחר בישלתי לכם כבר אוכל את ואביתר תסתדרו?" אמא שאלה.
"כן ברור.." אמרתי.
"יופי! יצאתי" אמא אמרה נשקה לי במצח ויצאה החוצה.
(אני מדלגת קצת עם היום)
השעה הייתי תשע, זיו ונועה אמורות להגיע כל רגע..
"מה את מסתכלת על השעון כל חמש דקות?" אביתר אמר וחייך.
"תשתוק דיביל" אמרתי ואביתר חיכה אותי בקול מעצבן.
"אולי תכיני לי אוכל אני גווע" אביתר אמר.
"אולי לא.."
"נוו תיהה בת דודה טובה!"
"אין מצב שבעולם דיביל" אמרתי ונשמעו דפיקות על הדלת.
רצתי לפתוח ושמעתי את אביתר צוחק.
פתחתי את הדלת.
"היי מה קורה?" שאלתי את נועה וזיו.
"מעולה.." נועה אמרה והן נכנסו פנימה.
אביתר הסתכל על זיו.
"זאת זיו?" הוא שאל אותי.
"אני פה אתה יכול לשאול אותי אתה יודע.." זיו אמרה וחייכה אל אביתר.
הם החליפו כמה מבטים מחויכים ואני ונועה הרגשנו לא קשורות..
"שנלך?" אני ונועה שאלנו את זיו ואביתר.
שניהם ניתקו את המבטים שלהם ואני חושבת שראיתי את אביתר מסמיק, צחקתי.
"אתה חמוד שאתה מסמיק דיביל" אמרתי ועלינו לחדר שלי.
"מה זה היה?" נועה שאלה את זיו כשסגרתי את הדלת.
"כלום, מה את מתלהבת?" זיו אמרה באדישות.
"ככה את נדלקת על בן דוד שלי ועוד בלי להודיע?" אמרתי לזיו.
"מי נדלק על בן דוד שלך? אמרתי לו היי אסור?" זיו שאלה מסמיקה כמו עגבנייה.
"תראי אותך, את כולך אדומה" נועה אמרה וצחקנו.
"טוב תרדו מזה.." זיו אמרה.
"אז מה קרה לשתי השונאות להתחבר?" שאלתי נזכרת בריב העצום שלהן ועכשיו איך הן נראו כאילו אף פעם לא רבו.
"השלמנו.." זיו אמרה.
"למה רבתם בכלל?" שאלתי.
זיו ונועה נראו מבוישות, הסיפור שלהן זה לא כמו של האחרות, הלוויתי לך את החולצה ולא החזרת לי.
"כלום, משו שטותי..." נועה אמרה, מנסה להתחמק משאלתה של מעיין.
"טוב מה השתתקתם? מתחשק לי לרקוד.." אמרתי והן חייכו.
"אין לך הורים בבית נכון?" זיו שאלה.
"נכון.." אמרתי..
"אז." נועה אמרה והדליקה את המוזיקה בפול ווליום, צחקנו ורקדנו.
הערב עבר מהר כל כך נהנתי...שיחקנו, הצטלמנו תמונות חמודות בייחד אפילו מתחנו את אביתר בטלפון שהטיפש עדיין מחה לפיצה בחינם שלו..
השעה הייתה כבר ארבע בלילה וכולנו היינו עיפות, הבאתי לזיו ולנועה מזרונים והכנתי אותם לשינה.
היינו עייפות בטירוף!
"לא צחצחנו שיניים" זיו אמרה כשאני ונועה רצינו לישון ולא היה לנו כוח עכשיו לא לצחצח שיניים ולא כלום.
"את רוצה לכי תצחצחי אני לא מתנתקת מפוח שלי.." נועה אמרה וצחקנו קצת.
"טוב, אני בניגוד אליכן לא יכולה לישון בלי לצחצח שיניים" זיו אמרה ולקחה את מברשת השניים שלה.
"את מוזמנת ללכת..לצחצח שיינים" אמרתי עוצמת עניים מתה לישון.
זיו נאנחה צחקקה ויצאה מהחדר לשירותים.
אביתר היה בשירותים הוא צחצח שיניים ועשה לעצמו זקן מהמשחה, זיו נכנסה לשירותים ראתה אותו והתפוצצה מצחוק.
"מה את עושה בארבע בבוקר מצחצחת שינים?" אביתר ניגב את ה"זקן" שלו עם מגבת וצחק קצת על איך שנראה.
"מה אתה עושה מכין לעצמך זקן ממשחת שיניים בארבע בבוקר?!" זיו אמרה צוחקת.
"סליחה אבל לכול אחד יש את הדרך שלו לצחצח שיניים אל תשפטי! אבל תשאירי את זה בנינו מעיין לא צריכה לדעת.." אביתר אמר וזיו צחקה.
"טוב אני באתי לצחצח שיניים" זיו אמרה שמה משחה על המברשת והתחילה לצחצח שיניים.
אביתר הסתכל עלייה וצחק קצת.
"מה מצחיק?" זיו אמרה ולא הבינו מה אמרה בגלל המשחה בפה שלה.
"שום דבר" אביתר חיכה את הדיבור המגושם שהיה לה.
שניהם צחקו.
לאחר כמה שניות של שתיקה זיו צחקה.
"אני לא יכולה לצחצח שיניים כשאתה בוהה בי ככה!"
"תתגברי!" אביתר אמר.
זיו נגבה את הפה ממשחה והחזירה את המברשת שלה לשקית שהיא הייתה בתוכה.
אביתר חייך אליה.
"אני חייב לשאול..למה התפרצת אלינו הביתה ככה?"
לזיו ירד קצת החיוך.
"לא התכוונתי לחטט" אביתר אמר.
"זה בסדר.." זיו אמרה..
"הייתי על תנאי, כי גנבתי..והשוטר תפס אותי גונבת עוד פעם...לא משו גדול סתם מסטיק..והוא רדף אחרי..הוא לא ידע שזאת אני אז זה היה המזל שלי." זיו אמרה מבויישת.
"גנבת?" אביתר אמר לא מבין, אני לא נראת כמו אחד שגונבת.
"אתה בטח חושב שאני גנבת..כזאת כמו הגנבים הפושעים הא.." אמרתי נשענתי על הקיר וישבתי.
"לא, בכלל לא.." אביתר אמר ונשען ליידי.
"כולנו עושים טעויות...אני מבין..אני לא יודע למה אבל אני בטוח שהייתה לך סיבה את לא נראת לי כמו פושעת כל כך.." אביתר אמר והסתכל עליי, שקעתי בעניים שלו..הם היו חומות דבש.
משו במבט שלו גרם לי להתנתק שנייה ורק לבהות בו כמה שניות.
"זיו, הכול טוב?" אביתר אמר מבויש.
התנערתי מהחלום שנכנסתי אליו.
"כן, כן למה שלא יהיה.." אמרתי וצחקתי צחוק מבויש.
"דבר ממש מוזר קרה היום, זכיתי בפיצה בחינם והיא עדיין לא הגיעה וזה מחרפן אותי באלי פיצה! אני גווע!" אביתר אמר וצחקתי, הוא עדיין מאמין במתיחה שלנו.
"עכשיו אני מבינה למה מעיין קוראת לך תמיד דיביל.." אמרתי.
אביתר חייך לא מבין מה הקשר.
"טוב, יאלה שנספיק לישון.." אביתר קם ועזר לי לקום.
כשקמתי, היינו קרובים והיידים שלנו היו משולבות עדיין, אביתר הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו.
אני לא מתאהבת עכשיו? איך אני יכולה אני בקושי מכירה אותו! אבל העניים שלו, בכלל הוא..הוא עושה לי הרגשה טובה כאילו אני יכולה לספר לו הכול והוא יבין, בניגוד לכול העולם שהמשיך להאשים אותי.
נתקענו במצב הזה קרובים, מסתכלים אחד על השני ואז אביתר התקרב אלי ונישק אותי נשיקה סוערת.
כל הבטן שלי התהפכה באותו רגע, עכשיו הייתי בטוחה שאני מחבבת אותו, הנשיקה כל כך חמימה ורכה והשפתיים שלו היו כאלה בשרניות, נהנתי מכל רגע..
♥
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
מקווה שנהנתם הפרק יצא ארוך וחמדמד (לדעתי..) אם יש ביקורת אני ישמח לדעת ♥
יאלהה עופו לתגובות ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
'Start' - סיפורים בהמשכים