START

כמו שאתם רואים יש דמות חדשהה- רן (:

לקח לי הרבה זמן לפרסם את הפרק בגלל שכתבתי אותו אולי חמש פעמים והוא יצא לי ממש ג-ר-ו-ע...

אני מקווה שהפעם הוא יצא לי טוב (:

איזה מקסימים אתםם הגעתי לחמשת הפוסטים החמים ולמספר הכניסות גדול רק בגללכם!♥

תודההה ענקיייתתת! לכולםםם אתם הקוראים הכי נהדרים שאפשר לבקשש אוהבתת ♥♥♥

אהה ויש אנשים שאמרתי להם שעידכנתי את פרק 7 בטעות.. סורי ..=P 

פרק 8:

דמוות חדשהההה(:

רן

 פרק 7-

נתקענו במצב הזה קרובים, מסתכלים אחד על השני ואז אביתר התקרב אלי ונישק אותי נשיקה סוערת.

כל הבטן שלי התהפכה באותו רגע, עכשיו הייתי בטוחה שאני מחבבת אותו, הנשיקה כל כך חמימה ורכה והשפתיים שלו היו כאלה בשרניות, נהנתי מכל רגע..

♥ 

פרק 8-

מעיין-

איזה כיף להתעורר בבוקר ולדעת ששרדתי שבוע שלם פה.

בוקר של יום ראשון וכמו בבית אנלי כוח לצאת מהפוך שלי וללכת לבית ספר, אין כמו הבית....

"אוף" אמרתי בשקט וגררתי את עצמי מהמיטה להתלבש ולהתארגן.

הבוקר עבר בשקט, צחצחתי שיניים, התלבשתי אכלתי ארוחת בוקר ואז רק קלטתי...יותר מידי שקט פה..

"אמא! איפה אביתר?!" צעקתי לאמא.

"אביתר בבית הספר!" אמא צעקה לי בחזרה.

"את מצחיקה מאוד!" אמרתי לאמא וצחקתי.

אמא ירדה למטה עם חלוק ורולים בשיער, היא נראתה כל כך מצחיק..

"אמא את נראית כמו המעשנות האלה בסרטים" אמרתי וגיחכתי.

"כמו המעשנות האלה בסרטים" אמא חיקתה אותי.

"כדי להיות יפה כמו אמא שלך צריך להשקיע" אמא אמרה וחייכתי אליה, אמא באמת יפה יש לה עניים ירוקות ושיער חום שוקולד גלי וקצר.

"ברור אמא" אמרתי ואכלתי עוד ביס מהבורקס.

"אביתר באמת יצא מוקדם את מאמינה.." אמא אמרה.

"את היית רצינית!?" אמרתי מופתעת.

"כן" אמא אמרה ולגמה עוד לגימה המן הקפה שלה.

"טוב אני לא מתכוונת לפספס את זה יש לי מצלמה בפלאפון אני ילך כדי להספיק לתעד את הרגע" שמתי את הצלחת בכיור לקחתי את התיק ויצאתי החוצה.

אביתר מגיע מוקדם לבית הספר, זה קורה רק פעם בחיים ואסור לי לפספס את זה.

רכבתי על האופניים שלי עד שהגעתי לבית ספר, החנתי את האופניים וחיפשתי את אביתר כשהמצלמה של הפלאפון שלי עוד דולקת.

שמעתי את הקול שלו בכיתה.

"אני..אני חושב שאני מחבב אותך!"

התקרבתי עד ששמעתי עוד קול מוכר..

"אני.. גם מחבבת אותך"

זאת זיו! מה?! מתי הם הספיקו להיפגש?! הם יוצאים והם לא גילו לי?!

נצמדתי לדלת וניסיתי לשמוע את השיחה.

"אז אנחנו עכשיו..חברים?" אביתר שאל.

"תראה, ממש אין לי כוח להסביר לכל העולם למה ואיך אני מחבבת אותך ואני רוצה שזה יעבוד בנינו אז..אנחנו יכולים להשאיר את זה בסוד לבנתיים?" זיו אמרה.

אני לא מאמינה שהיא לא רוצה לספר לי! בלעדי לא היה לה את אביתר ולא כלום!

החלטתי להיכנס כמו שהיה מתוכנן בהתחלה להגיד שאני רוצה לתעד את הרגע שאביתר הלך מוקדם לבית הספר.

נכנסתי עם המצלמה שעדיין הייתה דולקת בגלל ששכחתי לכבות אותה וניסיתי להסתיר את הפרצוף המאשים שרציתי לשלוח לזיו.

"והינה אנשים אני מתעדת את היום האחד והיחיד שאביתר מחליט להגיע לבית הספר מוקדם" אמרתי את המילה מוקדם בהפתעה מוגזמת.

אביתר וזיו התרחקו מהר אחד מהשני ושניהם צחקו צחוק לחוץ.

"מה את עושה כאן?" אביתר שאל אותי.

"באתי לתעד את הרגע המאושר שאתה בא מוקדם לבית ספר.." אמרתי באדישות מצלמת.

"יופי עכשיו תעופי מפה" אביתר אמר.

"למה? אני יכולה לדעת למה את באת מוקדם..בעצם למה אתם פה ביחד?" שאלתי כאילו אני לא יודעת.

זיו ואביתר נראו לחוצים.

"טוב נו זאת רק מעיין" זיו אמרה.

"זאת בהחלט הסיבה! זאת מעיין! ממש לא!" אביתר אמר.

"מה? על מה אתם מדברים?" שיחקתי אותה מופתעת.

"שנספר?" זיו שאלה את אביתר.

"טוב..אבל רק מעיין" אביתר אמר, עשיתי לו פרצוף של עשה לי טובה.

"אני וזיו דיי..זוג עכשיו" אביתר אמר וציפה לתגובה מופתעת, ניצלתי את הרגע כדי לשלוח להם את כל הפרצופים המאשימים ששמרתי בבטן.

"אני יודעת! איך לא סיפרתי לכם אני יהרוג אותך ואותך" הצבעתי על שניהם והם לא הבינו.

"מה זאת אומרת את יודעת?!" זיו שאלה.

"שמעתי אתכם מדברים!" אמרתי ואחרי שאמרתי את זה דיי התחרטתי.

"את צוטטת לנו!?" אביתר אמר והתקרב אלי.

התקרבתי אליו גם כדי להראות לו שאני לא מפחדת ממנו, זיו קלטה שאנחנו מתחילים ריב אחים כזה והיא נעמדה בין שנינו.

"טוב יופי, עכשיו כשאת יודעת אני מבקשת ממך לא לספר לאף אחד" זיו אמרה לי.

"ברור, ברור" אמרתי.

"אני לא רואה מה את מוצאת בדיביל הזה אבל מזל טוב!"  קפצתי על זיו.

"טוב, טוב עופי מפה יש לנו רק עוד רבע שעה עד שכולם באים" אביתר אמר ודחף אותי לכיוון היציאה.

"מה אתם רומים להתמזמז" אמרתי בקול ילדותי שגרם לניהם לנסות לדחוף אותי החוצה ביחד.

"ביי!" זיו אמרה לי ומצאתי את עצמי עומדת לבד מחוץ לכיתה.

ראיתי את רן נשען על הלוקרים ומשחק בפלאפון שלו, לא היה לי כל כך מה לעשות אז הלכתי אליו.

"הי רן מה אתה עושה פה מוקדם כל כך?" שאלתי את רן.

הוא חייך קצת אבל לא הסתכל עליי, המשיך לשחק בפלאפון שלו ולא סתם פלאפון אייפון.

"סתם..פגישה עם ההורים" הוא אמר.

"שיוא תביא לי לשחק! גמאני רציתי אחד כזה אבל אמא אמרה שזה יקר מידי.."

רן גיחך ונתן לי את האייפון.

"אז..למה את בבית ספר מוקדם כל כך?" רן שאל וחייך אלי, החיוך שלו ממיס, בכלל הוא ממיס.

יש לו שיער שחור כמו פחם ועניים חומות יפות, הסגנון שלו זה מין ילד שקט בד בוי ואני אוהבת את זה.

"סתם בן דוד שלי הגיע מוקדם לבית ספר היום ורציתי לתעד את זה..זה קורה פעם אחת בעידן..." אמרתי ורן צחק.

"אל תדאגי גם העובדה שאני פה בשעה כזאת פעם בעידן" רן אמר.

"אז איזה יום מיוחד.." אמרתי.

אני ורן דיברנו חצי שעה, נערים ומורים התחילו להגיע וראיתי את זיו ואביתר יוצאים ומשחקים אותה לא קשורים אחד אל השני, צחקתי.

"מה מצחיק?" רן שאל.

"סתם..הבוקר.." אמרתי.

"טוב בשביל פגישה עם ההורים זה לוקח לה שנתיים ואני שמח שבאת כי אם לא הייתי נתקע פה לבד" רן אמר והסמקתי איזה חמוד הוא!

"טוב יאלה שלא ירמסו אותנו כולם" אמרתי.

רן ואני קמנו וההורים של רן יצאו מהחדר של המנהלת.

"טוב..ביי.." רן אמר וחיבק אותי.

התרגשתי והוא ראה את זה אז הוא צחק קצת והלך, נשארתי עם חיוך גדול מרוח על הפנים.

"אז מי זה.." תומר התקרב אלי ושאל.

"מזה אכפת לך?" אמרתי כשהחיוך עדיין לא ירד, אפילו הוא לא יהרוס לי את היום.

"אני לא אוהב אותו.." תומר אמר והיה לו מבט מעוצבן על הפנים.

"טוב אני כן..מאוד אבל למה אני מדברת איתך על זה?" אמרתי.

"מה את אוהבת בו?!" תומר אמר, מה נסגר איתו למה הוא מעוצבן ככה?

"סך הכול ילד לא צריך להתעצבן.." אמרתי.

"טוב שיהיה לך בכיף איתו..אני הולך לחברה שלי"

החיוך שלי ירד בבת אחת כשראיתי את תומר וקורל הזוג החתיך של השכבה מתנשקים.

דיי!! פשוט דיי! אני לא צריכה להתעצבן מזה, אני צריכה להתרחק מהמזיק הזה, אני לא מחבבת אותו ולא כלום אני פשוט שונאת אותם את שניהם!

אחת כוסית שנמרחת על כולם ואחד פשוט מעצבן! שיפסיקו להתנשק כבר בא לי להביא לקורלוש כאפה!

זיו-

הלכתי לי מאושרת הביתה, כל הדרך חשבתי על אביתר ועל הבוקר הנהדר הזה שהיה לנו.

אני חברה של אביתר, זה כזה כיף להגיד את זה אני חושבת שאני מאוהבת.

אני יודעת שזה קרה קצת מהר אבל זה מרגיש כזה נכון שלא יכולתי לסרב או לעצור את עצמי.

הייתי כל כך מעופפת שהתחלתי לדלג מאושרת, לא היה אכפת לי מי מסתכל משוט לדלג ונתקעתי באיזה איש.

"סליחה" אמרתי עם חיוך על הפנים.

האיש הסתובב והצטמררתי, החיוך נמחק באותה השנייה והוחלף במבט של בהלה.

מה הוא עושה פה?!!??

"חיים?!?!" התכוונתי שזה ישמע כמו שאלה אבל זה פשוט נשמע כמו צעקה של ילדה מבוהלת.

"זיו.." חיים אמר בקול אדיש וחייך אלי חיוך נקמני.

_ _ _ _ _ _ _ _ _

זהווו מקווה שאהבתםם ♥

אני חייבת לקדיש הקדשה קטנה לכמה בנות (:

הכותבת המשוגעת! אני חולה עלייך את אחת הכותבות אם לא ה-! הסיפור שלך מהמם ואני מתה עלייך ♥ אני ממליצה להכנס לבלוג שלה -http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=738745

sitting under the sun את אחת החברות הכי טובות בעולם שליי ♥ ואני מתה עלייך הכי הכי הכי בעולםםם ! ♥ את כל כך מוכשרת ואת כותבת מקסיםם! (: אני ממליצה על הסיפור שלך בחום (:- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=746223

הכותבת|| בונים מחדש - אני פשוט אוהבתת אותךך! את כל כך חמודה וזה כיף להקדיש לך הקדשותת (: את פשוט עושה לי את היום עם התגובות שלךך ואני ממליצה על הסיפור שלך כי לדעתי הוא מעולהה!!♥ http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=731587