שנים שאני חושבת שאולי כדאי שאנסה לדבר עם מישהו מקצועי על הא ודא.
אני קצת בלחץ, לא יודעת מה צפוי להיות בפגישה הראשונה, איזה שאלות ישאלו אותי ואיך אני אגיב.
אולי סוף סוף אדבר על הצלקות מהחרם שעשו עלי ביסודי (עוד מצולקים בקהל?), וגם קצת על התחושות שלי והגוף שלי (ראו פוסט קודם).
אני מאוד רגישה ואם לוחצים על כפתורים מסויימים אני גם בוכה מאוד בקלות. ובגלל הלובן הנפלא שלי אני גם נשארת אדומה לכמה שעות טובות.. וזה באמצע היום, לא יודעת איך אחזור למשרד אם אהיה אדומה מידי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
