כשבן אדם מסוים רוצה אותך, ואת לא רוצה אותו בחזרה, לא בקטע של רשעות או משהו, רק כי פשוט.... אין משיכה.
הבן אדם המסויים הזה צריך להבין מה זה לא.
אני מבינה אותו לגמריי. גם אני הייתי במצב שלו, אם לא עשרות פעמים. זה קשה לקבל לא, גם אם הלא הזה מוסבר בצורה מובהרת למדיי, וגם אם בדרכים נסתרות. הוא לא צריך לבקש מידיד שלי לבוא אליו ולא להגיד לי שהוא בא, ולבקש מאותו ידיד להזמין אותי אליו לשבת איתו ועם חברה שלי בשביל שאם אני אדע שהוא מגיע, אז אני לא אגיע. אני לא עד כדיי כך רדודה! סה"כ, קורה. שמישהו אחד רוצה, והשני לא. קורה שאין משיכה. פשוט קורה.
אז עם כל החוסר טקט שבעולם, ואולי זה רשע במקצת -
תעזוב אותי לנפשי.
כבר יש לי בגרויות, מגנים, הופעות על הראש ועוד. אני רק צריכה מנוח מכל הרעש והמתח הזה שהולך פה בחודשיים האחרונים.
אני מנסה להקשיב בכל הכוח לקולות החופש שאולי צועקים לי, אבל אני בקושי מצליחה לשמוע. לא הולך.
בא לי לסיים עם הבגרות בהיסטוריה הזאת כבר. לסיים עם הכל. להגיע למצב שבו אני שוכבת בים מתחת לשמש, לוקחת אוויר עמוק לריאות
ומרגישה את הקיץ באמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
