עוד לפני ש"הצוות הטכני" ביטל את ההופעה המדוברת של דפש מוד חשבתי לכתוב משהו, בעיקר כתגובה לכתבה שפורסמה בוואלה לפני כמה ימים שהכותרת שלה הייתה "10 סיבות למה ללכת להופעה של דפש מוד". בהתחלה חשבתי לגנוז את הפוסט, בעיקר מחשש לחמתם של אלפי המאוכזבים, אבל אחרי שפני דרשה, החלטתי בכל זאת לפרסם, אם כי אחרי שהפוסט המקורי עבר לא מעט שינויים...

כאמור, ההופעה בוטלה וההדים שהתעוררו סביב ביטול ההופעה מתחילים להזכיר את הבלגאן שעשו פה במדינה בעקבות המחדל של מלחמת יום כיפור... אז לכל המאוכזבים, להלן 10 סיבות למה טוב לכם שההופעה של דפש מוד בוטלה:

1. הפקקים! עוד לפני שהגעתם למתחם ההופעה, אתם צריכים לעבור מסכת ייסורים שכולל עמידה ממושכת בפקקים מכל הכיוונים האפשריים... לבעלי הזיכרון הקצר, אני רק רוצה להזכיר לכם מה התחולל פה כשלישראל הגיע איזה היפי זקן בשביל לבצע כמה שירים של איזו להקה ורודה - חצי מדינה שותקה!. זה מאוד נחמד ללכת להופעה, אבל כשצריך לצאת להופעה 7 שעות לפני ולהגיע הביתה משהו כמו 7 שעות אחרי ההופעה, זה כבר לא כזה כיף...

2. להלן סיטואציה אפשרית, תארו לכם שאתם מוכנים ללכת להופעה המדוברת, הכנתם הכל, כרטיסים, מצב רוח וכו', רק מה - אתם לא ממש מתמצאים בדרכים ומה לעשות שהבעל/חבר/ידיד שלכם (או כל זכר אחר שבא איתכם להופעה) לא מוכן לשאול אנשים אחרים איך מגיעים למתחם ההופעה... ותארו לכם שבגלל זה אתם טועים בפניה ובמקום להגיע לפארק הירקון, אתם מגיעים לגני התערוכה ומוצאים את עצמכם בטעות בהופעה של ריטה במקום ?!? the horror !!! לא נעים...

3. נניח והגעתם למתחם ההופעה והתור בכניסה נראה כאילו לא יגמר לעולם... ובגלל שהגעתם עוד מוקדם יחסית, השמש היוקדת עדיין נמצאת מעליכם וביחד עם הלחות המטורפת של תל אביב ועם העובדה שאתם מוקפים בעוד אלפי אנשים, בא לכם גל חום מטורף שאפילו בגיהנום לא זכו לחוות ואתם מתחילים לנטוף מים בכמויות שלא מביישות את מפלי הניאגרה ורק מייחלים שבמימדיון יתפוצץ הצינור הראשי וישטוף אתכם... ובמילים אחרות, כמו שלואיסנה אומרת - נוֹ מוּי כיף...

4. אתם מגיעים להופעה ומגלים שאחרי שלהקת החימום ביטלה את בואה, האמנים היחיד שהיו פנויים לתת הופעת חימום הם או אתניקס או מרגלית צנעני... לא הייתם מעדיפים לחכות למועד אחר, עם להקת חימום טובה?

5. בחצי השנה האחרונה קשה היה שלא לשמוע את הפרסומת של פלאפון שלקחה חסות על ההופעה... בפעם הראשונה זה היה נחמד, בפעם השניה זה היה חביב, אבל מהפעם השלישית, נמאס כבר מהשיר הזה שהם טחנו... ככה הם חזרו שוב ושוב ושוב במשך חצי שנה לפחות, אם לא יותר... מלפני כמה ימים, גם הסיוט הזה נמנע מאינו... ועל כך יש לומר - הללויה !!!

6. במחיר של הכרטיסים ששילמתם על ההופעה ושיוחזר לכם, תוכלו לכסות את המינוס, להוציא את החבר/ה לדייט טוב, לקנות לקונאן, הבלוגר האהוב עליכם, מנוי פרו לכמה שנים טובות, לקנות את כל הדיסקים של דפש מוד ובלונד רדהד ועוד הרבה דברים אחרים... (בכלל, אף פעם לא הבנתי איך אנשים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על הופעה מזורגגת...)

7. מישהו פה פעם היה בהופעה בחו"ל? אני הייתי! (פני ולוטקה, חל עליכם איסור תגובה על סעיף זה!) לא סתם חוה אלברשטיין שרה פעם על כמה התרבות יותר מפותחת בלונדון. הדבר הזה תקף לגבי כל אירופה... פשוט תענוג! אז עכשיו יש לכם סיבה טובה לנסוע לחו"ל... ככה שאם כבר מוציאים הרבה כסף על הופעה, אז שיהיה בסטייל... (חוץ מזה, גם עוברים בדיוטי פרי!)

8. אין כמו ביטול הופעה טובה בשביל לאחד את העם! בשנים האחרונות כשמכבי תל אביב בכדורסל זכתה בדי הרבה תארים אירופאים ואפילו באירוויזיון עשו לנו מדי פעם כבוד, נעלמה והתפוגגה לה תחושת ה"כולם אנטישמים מניאקים!". עכשיו יש אויב משותף חדש! "הצוות הטכני" של דפש מוד!!! יש את מי לשנוא!!! ככה שמאלנים, ימנים, חילוניים ודתיים (אלה שמוכנים לצאת להופעות בצאת צום תשעה באב) - כולם מאוחדים בדיעה של "תמיד דופקים אותנו ! אנטישמים מניאקים!".

9. גם בבועה התל אביבית מגלים עכשיו שיש מלחמה ! הם ניסו להתעלם מזה בבתי קפה, פאבים ומסיבות ובזמן שבצפון (ובדרום) נלחמים, הם נלחמו על מקומות לסרט "הבועה"... רק כשהודיעו להם שההופעה המיוחלת שלהם בוטלה הם הבינו שכנראה מה שמראים כל הזמן בטלוויזיה זה באמת נכון, יש מלחמה... ככה שההופעה הזאת למעשה מחברת מחדש את תל אביב לשאר המדינה... 

10. קיבלתם ממני פוסט... אין יותר טוב מזה...

טוב, זהו... אין יותר סיבות...

בכוונה לא כתבתי כלום על הלהקה עצמה אלא על כל מה שמסביב... כי אם אני אכתוב מה אני חושב על המוסיקה שלה, אני לא אצא מזה, עם כל תגובות הנאצה שאני אקבל...

***

עוד שעה בערך (אם אני אסיים מתישהו לכתוב כבר את הפוסט הזה) אני אצא לדרך לקיבוץ אש-דוד המפורסם לפגישת מחזור שנתית של החבר'ה מהצבא... פעם היינו נפגשים בתדירות ממש גבוהה... אבל הלימודים והעבודה של כולם לאט לאט הפרידו ביננו... בשנתיים האחרונות הפגישות הצטמצמו מאוד לפגישה אחת בשנה... עצוב... כי יש שם חבר'ה שאני ממש מתגעגע אליהם...

אבל כנראה שאין מה לעשות בנדון... ככה זה בחיים... חברים באים וחברים הולכים... רשמים על הפגישה - בפוסט הבא...

***

המצב בבית כאוטי משהו, אבל כבר התרגלתי לזה...

הבעיה היא שבגלל שהבית עמוס לגמרי, אין לי בכלל אפשרות לשבת בשקט על העבודות שלי...

אני חייב למצוא לעצמי איזה מקלט...

רעיונות מישהו? נראה לי שאני אתחיל לחיות לפי שעון ארה"ב... אעבוד בלילות ואשן בימים...

***

שוב נפלה קטיושה ליד בית של קרוב משפחה שלי... ליד הבית של בן דוד שלי... במזל אף אחד לא נפגע...

אישתו של בן דוד שלי התקשרה אלינו מבוהלת וברקע אי אפשר היה להתעלם מהצרחות של התינוק...

שעה לאחר מכן היא כבר הייתה בדרכה לפתח תיקוה...

היום נפלה קטיושה קרוב לעסק של דוד שלי בזמן שהוא היה שם...

במזל גם הוא לא נפגע...

מה יהיה הסוף? הא?

***

משהו חביב שמצאתי ביו-טיוב... איך בדיילי שואו רואים את מה שקורה אצלנו בזמן האחרון...

***

זהו, לסיום שתי תמונות - הראשונה, משהו פרי יצירתי... כשהייתה לי שעה פנויה... אתם יכולים לראות אותה פה.

את השנייה מצאתי באינטרנט... מי אמר שאין כבר ג'נטלמנים בעולם הזה?

זהו להפעם...

מקווה שחובבי דפש מוד לא יכעסו עלי יותר מדי...

זה לא משהו אישי, רק ביזנס...

שיהיה סופ"ש טוב לכולם...

שלכם,

קונאן.