אז ביום שלישי הגשתי בשעה טובה ומוצלחת את הסמינר הראשון שלי מתוך שלושה...
מדובר בתהליך לא קל... ממש לידת עכוז... במיוחד שאני לא סובל את המרצה של הסמינר הזה עליה דובר רבות במהלך השנה האחרונה... אחרי שדחיתי את כל הלימודים במהלך כל הקיץ, כמו בכל שנה, נשאר לי ממש מעט זמן בשביל כל העבודות. למזלי, קיבלתי הארכה להגשה של שני הסמינרים האחרים, ככה שיש לי זמן עד סוף החודש לסיים אותם. אם העבודה תלך בצורה חלקה כמו שהלך לי פחות או יותר עם הסמינר הזה - החיים שלי הולכים להיות קלים...
אני לא מצפה לגדולות מהעבודה הזאת... ההשקעה שלי בה הייתה ממש מינימלית... אני רק מקווה שהמרצה תיתן ציון עובר וזהו... מהרגע שהסתיימה השנה - הפסקתי להתייחס לציונים... העיקר לסיים את התואר הזה וזהו! אין לי כוח לשטויות הללו!
איזה מזל שיש את יום כיפור... כשכל המדינה צמה או הייתה עסוקה בצפייה ממושכת של סרטים, אני ישבתי מול המחשב והקלדתי את 30 העמודים האלה... ככה שבצורה מסויימת, גם לי היה סוג של יום כיפור... היום בו כיפרתי על העצלנות שלי במהלך הקיץ...
בקיצור - העיקר שזה עבר...
***
עכשיו קלטתי שזה היה פחות או יותר יום כיפור ראשון בחיים שלי שלא ראיתי אפילו סרט אחד !!! הו הבושה !!!
***
בשבוע שעבר הלכתי עם טוני ושתי ידידות שלו (שוות בטירוף) למשחק של הפועל תל אביב מול איזו קבוצה אוקראינית במסגרת גביע אופ"א... לרבים מכם, הפסקה הזאת לא תאמר כלום ואני מניח שתתעלמו ממנה ותעברו ישר לפיסקה הבאה או לקטעי הוידאו, אבל בכל מקרה, נראה לי שזה מאורע שראוי לציון... בעיקר לאור העובדה שהפעם האחרונה שיצאתי מהבית בשביל להנות עם חברים הייתה אי שם לפני חודש ומשהו פלוס-מינוס...
האווירה הייתה פנטסטית, הקהל של הפועל תמיד יודע לתת שואו... השחקנים, קצת פחות, אבל זה לא העיב על החגיגה... אחת הידידות של טוני ממש נכנסה לעניינים ולא הפסיקה לשיר ולצעוק... גרם לי לחשוב... החברה שלי תצטרך להיות אחת כמוה... מסוגלת להנות גם במקומות כאלה, שהיא לא ממש קשורה להם, שתעשה את המאמץ בשבילי... והיא לא הייתה היחידה שם ביציע... היו לא מעט בחורות כמוה... אם רק היו מגיעות למשחקים גם בחורות רווקות...
***
ההורים נסעו לחופש השבוע... צימר בצפון... ויש לי בית ריק... טוב, לא ממש ריק... אחי הקטן גם נמצא פה... טוב, לא בדיוק נמצא... או שהוא עם חברים שלו עד 5 לפנות בוקר או שהוא ישן... אני רואה אותו בדרך כלל בשעות המתות שבין שינת היופי לבין שינת הצהריים שלו... חי טוב הבחור... מזכיר לי שפעם גם אני הייתי ככה... מה לעזאזל קרה לי?!? למה אני תקוע פה ?!?
אני רוצה חיים !!!!!!!!!!!
***
הסתבכתי עם המאפיה הרוסית... טוב זה לא בדיוק נכון... מדובר בחמותה (ממוצא רוסי) של אחותי... איכשהו יצא שגיליתי לבת שלה (גיסתה של אחותי) שאמא שלה (חמותה של אחותי) קנתה לה מצלמה כמתנה לראש השנה... אני שמעתי את זה בחצי אוזן ולא ידעתי שהבחורה עוד לא קיבלה את המתנה... מפה לשם מסתבר שהבחורה סיפרה לאמא שלה והאמא כועסת עליי... אפילו קיבלתי מהאמא שלה אימייל זועם... מחר היא מגיעה לפה לארוחת החג... הולך להיות מעניין... איפה התוכנית להגנת עדים כשצריך אותה?
***
הקטע הבא מוקדש ללוטקה (מדלג כרגע בין שלוליות של יריקות בסין), סוכריות, פני וכל שאר חובבי הסימפסונים...
וזה קטע ששלחו לי אלפי פעמים במייל, אבל זה לא מפריע לי ליפול מהכיסא מרוב צחוק בכל פעם מחדש...
***
תמונה משעשעת שמצאתי באינטרנט... לפעמים צריך לדעת מתי לומר לא!!!
זהו להפעם...
שיהיה חג סוכות שמח לכולם... (מעניין איך החבר'ה מרוסיה הגיבו בפעם הראשונה כששמעו את השם של החג הזה...)
ושיהיה סופ"ש מצויין לכולם...
שלכם,
קונאן (שצריך לחזור ולשבת על העבודות שלו... אבל אל תדאגו, זה יהיה רק מחר...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan