צביעות זה כאשר העיתונות תוקפת את השוטרים שתפסו את בני סלע על התמונות שלו מהמעצר כאשר זמן קצר לאחר צילומן התקשורת חגגה על חשבונו של הפושע הדומע בשידור חי כאשר עיתונאי אינפנטיל במיוחד כל הזמן שואל את השאלה המפגרת ביותר בעולם: "בני, למה ברחת?" (המממ... למה נראה לך? זה הרי ברור שהוא ברח בגלל שהוא רצה להשיג כרטיסים לפסטיגל...)

צביעות זה כאשר התקשורת תוקפת את ראש הממשלה על זה שהוא פלט מילה על היכולת הגרעינית של ישראל בעוד שבכל שבועיים וחצי יש כתבה על סודות הגרעין הישראלי (אבל זה לפי "מקורות זרים" אז זה לא נחשב...)

צביעות זה כאשר אנשים תוקפים את ראש הממשלה על האימפוטנטיות של הממשלה שלו לנהל מדינה אחרי שהוא הגיע לתפקיד בצורה דמוקרטית על ידי תמיכתם של רוב האנשים במדינה ועל ידי אנשים שהעדיפו להצביע לקבוצה של זקנים שרוב הסיכויים לא יזכו לראות קדנציה נוספת (וזה לא בגלל שהם לא ייבחרו...)

כנ"ל לגבי האידיוט שיושב במשרד הביטחון...

ועל זה נאמר - כל ישראל צבועים זה לזה...

***

לא מילאתי לוטו...

ממילא אין לי הרבה מזל בחיים ואני משלם על זה כל הזמן, אז בשביל מה לי לשלם עוד כמה עשרות שקלים?

***

כבר כמה ימים שאני נרדם לפני 11. כנראה שהתשישות של לקום כל יום לפני השעה 6 בבוקר נותנת את אותותיה... מה שהכי מעצבן בכל זה, שגם כשאני הולך לישון מוקדם, אני ישן את אותן מספר השעות שהייתי ישן אם הייתי הולך לישון ב-1... ככה אני מוצא את עצמי סופר כבשים בשעה 4 לפנות בוקר...

שעון ביולוגי מזורגג...

***

הציון השלישי עדיין לא הגיע... אני מתחיל להלחץ... אם אני לא סוגר את התואר עד סוף החודש אני לא אקבל את התואר בסוף השנה... גם טוני לחוץ כמוני ואין לנו מושג מה לעשות... דיברנו כבר כמה פעמים עם המזכירות, אבל עד עכשיו שום דבר לא עזר... למרצה אנחנו לא כל כך רוצים לפנות באופן ישיר כי הוא ידוע כמרצה שלא אוהב שסטודנטים מטרידים אותו ואשר מוריד ציונים בגלל זה... אז מה עושים?!? (או במילים אחרות, איך אומרים לסבתא שבסוף לא יהיה טקס קבלת תואר בסוף השנה?...)

***

בזמן האחרון חזרתי לקרוא ספרים...

סיימתי ספר אחד שיש לי על המדפים עם סימניה תקועה באמצע הספר מזה כמה חודשים... אח"כ התחלתי לקרוא ספר אחר אבל הפסקתי באמצע בגלל שקיבלתי במתנה ספר שנורא מעניין אותי, "אחים לקרב" של סטפן אמברוז, אשר עליו המחקר שלו ביססו את המיני סידרה המבריקה של HBO - "אחים לנשק" שראיתי כבר עשרות פעמים... הספר כל כך מרתק אותי, למרות שהוא כתוב בצורה די יבשה, ככה שביומיים כבר הספקתי לקרוא יותר ממחציתו...

***

אמנם כבר נתתי את המועמד שלי לפרוייקט של לוטקה (שעדיין מחכה להשתתפותכם!!! נא להצטרף!), אבל בכל זאת, מצאתי מישהי שגם ראויה להיכנס לפנתיאון המטורללים של הרשת... ריקוד כזה לא נראה מאז הריקוד המפורסם של רוס ומוניקה אי שם בשלהי העונה השביעית של הסידרה חברים...

(אהבתי את הכובע...)

***

אם אתם נמנים על חובבי הסרטים, הנה טריילר לסרטו החדש של מל גיבסון, אפוקליפטו:

***

ניסיון התאבדות במימדיון?!?

***

זהו להפעם,

תודה לכל מי שזכר את יום ההולדת שלי בשבוע שעבר,

שיהיה המשך שבוע מצויין לכולם,

תהנו מחמש טיפות הגשם שירדו עליכם ביומיים הקרובים

(כי ככל הנראה, הן לא יחזרו אלינו יותר מדי בחורף הקרוב... )

והכי חשוב - שיהיה חג חנוכה שמח!

קונאן.

זה הציון שקיבלתי בסמינר השני שלי... לא היה בן אדם יותר מאושר ממני ביום רביעי בבוקר... נראה לי שאפילו במרפאת השיניים אליה הלכתי לבדיקה שגרתית של השיניים (שבה לא מצאו לי שום חור!) אף פעם לא ראו בן אדם כל כך מאושר נכנס למרפאה...

הציון הזה אפילו מאפיל על הציון הקודם שקיבלתי מאחר ומדובר במרצה מהסוג הרע ביותר שיש, מאלה שמתחילים לתת ציונים מ-90...  עוד ציון אחד וסגרתי את התואר...

ללא ספק - יום רביעי היה יום ממש טוב...

***

השבוע היה שבוע של חידוש קשרים ישנים עם חברים שהרבה זמן לא ראיתי או דיברתי...

זה התחיל בנסיעה לצפון שבה נפגשתי עם אלישבע ואוהדוס שלא ראיתי עוד הרבה זמן...

גם בנסיעה חזרה, ניצלתי את הפקקים המזוויעים ואת האוזניות השוות שקיבלתי עם הפלאפון החדש בשביל לדבר עם כל מיני חבר'ה שבאמת הרבה זמן לא דיברתי איתם... חבר'ה מהצבא, חבר'ה מהלימודים, וגם איזה לוליטה אחת...

בלי ששמתי לב, לא דיברנו כבר כמה חודשים... בקיץ היו לה מבחנים, אח"כ באה איזו מלחמה קטנה, אח"כ היא טסה להודו לאיזה חודש, וכשהיא חזרה, לי היה לחץ עם העבודות/מילואים/עבודה ושום דבר לא הסתדר...

היה נחמד לדבר איתה, השיחה עוררה אצלי רגשות שהרבה זמן היו בmode של "שקט"... היא שאלה מתי אני בא לתל אביב... אמרתי לה שאולי השבוע (אבל כמובן שזה לא קרה...)

אני חייב כבר לעבור לת"א...

***

יש סיכוי שהשנה, בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, לא ירד גשם ביומולדת שלי! אפילו כשהייתי בניו זילנד ירד גשם ביומולדת שלי (ולמי שלא יודע, דצמבר בניו זילנד נחשב לקיץ...). אמנם אני אוהב את החורף, במיוחד כשיורד גשם, אבל כשהייתי קטן זה היה בדיוק ההיפך... תמיד ירד גשם היומולדת שלי, ואני לא מדבר על גשם-טפטוף, אני מדבר על סופות עצבניות שהיו מציפות פה את המושב, מה שהיה מעלה בספק את האפשרות לקיים את מסיבות ימי ההולדת שלי... בגלל זה, אז תיעבתי את הגשם...

מאז, הרבה טיפות מים ירדו, והתיעוב הזה עבר, אבל עדיין, יהיה נחמד פעם בכמה שנים שהגשם ייקח טיים אאוט ביום הספציפי הזה... בשבת אנחנו אפילו מתכננים לעשות "על האש" לכבוד היומולדת, מה שאף פעם לא יצא לי לעשות אי פעם לכבוד היומולדת...

***

המושב כמרקחה...

סוף השנה הגיע ואיתו כל הבלגאן של הבחירות להנהלת המושב...

האמת, אף פעם לא התעניינתי בזה, כי תמיד ישנם אותם מועמדים ותמיד נבחרים אותם אנשים...

השנה, יש להצבעה חשיבות בגלל כל הבלגאן הזה של מכירת תנובה... ככל הנראה המושב הולך לקבל סכום לא קטן של כסף ופתאום כל אחד רוצה חלק מהסכום... בגלל זה אנשים שאף פעם לא התעניינו בענייני המושב מעמידים את עצמם לבחירות להנהלה...

היום יצא לי להאזין לאיזה שיחה בין הרפתנים פה במושב... לא יאומן איך כסף יכול להטריף אנשים בצורה כזאת. אפילו החבר'ה השקטים ביותר הופכים לענק הירוק (תרתי משמע...) כשהם שומעים משהו שקשור לכספים...

כשראיתי את הרשימות של המועמדים, ראיתי שגם השם של סבא שלי מופיע שם... מיד עלה לי רעיון בראש... למה שלא ננסה לגרום לכך שהוא ייבחר? זה דווקא יכול להיות משעשע, בחירת מחאה שכזאת כמו שהיה עם הגימלאים בבחירות האחרונות, פשוט נמשיך באותו הקו... אז מה אם הוא לא ממש מחובר למציאות ב-90% מהזמן... גם החבר'ה שמנהלים את המושב בשנים האחרונות לא ממש מחוברים למציאות...

***

הנה משהו לחובבי משחקי המחשב... שילוב של המשחקים של פעם והמשחקים של היום...

(אני מאוד מקווה שזה יעבוד, כי הקטע סווג כקטע "למבוגרים" משום מה... מקסימום - נסו להפעיל לבד מפה...)

***

תודו שבא לכם לפגוש את האמא שלה...

זהו להפעם,

אני מאמין שביום ראשון יהיה עוד איזה פוסט לציין את הבלון האדום שישימו לי ליד השם,

עד אז, שיהיה סופ"ש מצוין לכולם...

קונאן.

אז ביום שלישי הגשתי בשעה טובה ומוצלחת את הסמינר הראשון שלי מתוך שלושה...

מדובר בתהליך לא קל... ממש לידת עכוז... במיוחד שאני לא סובל את המרצה של הסמינר הזה עליה דובר רבות במהלך השנה האחרונה... אחרי שדחיתי את כל הלימודים במהלך כל הקיץ, כמו בכל שנה, נשאר לי ממש מעט זמן בשביל כל העבודות. למזלי, קיבלתי הארכה להגשה של שני הסמינרים האחרים, ככה שיש לי זמן עד סוף החודש לסיים אותם. אם העבודה תלך בצורה חלקה כמו שהלך לי פחות או יותר עם הסמינר הזה - החיים שלי הולכים להיות קלים...

אני לא מצפה לגדולות מהעבודה הזאת... ההשקעה שלי בה הייתה ממש מינימלית... אני רק מקווה שהמרצה תיתן ציון עובר וזהו... מהרגע שהסתיימה השנה - הפסקתי להתייחס לציונים... העיקר לסיים את התואר הזה וזהו! אין לי כוח לשטויות הללו!

איזה מזל שיש את יום כיפור... כשכל המדינה צמה או הייתה עסוקה בצפייה ממושכת של סרטים, אני ישבתי מול המחשב והקלדתי את 30 העמודים האלה... ככה שבצורה מסויימת, גם לי היה סוג של יום כיפור... היום בו כיפרתי על העצלנות שלי במהלך הקיץ...

בקיצור - העיקר שזה עבר...

***

עכשיו קלטתי שזה היה פחות או יותר יום כיפור ראשון בחיים שלי שלא ראיתי אפילו סרט אחד !!! הו הבושה !!!

***

בשבוע שעבר הלכתי עם טוני ושתי ידידות שלו (שוות בטירוף) למשחק של הפועל תל אביב מול איזו קבוצה אוקראינית במסגרת גביע אופ"א... לרבים מכם, הפסקה הזאת לא תאמר כלום ואני מניח שתתעלמו ממנה ותעברו ישר לפיסקה הבאה או לקטעי הוידאו, אבל בכל מקרה, נראה לי שזה מאורע שראוי לציון... בעיקר לאור העובדה שהפעם האחרונה שיצאתי מהבית בשביל להנות עם חברים הייתה אי שם לפני חודש ומשהו פלוס-מינוס...

האווירה הייתה פנטסטית, הקהל של הפועל תמיד יודע לתת שואו... השחקנים, קצת פחות, אבל זה לא העיב על החגיגה... אחת הידידות של טוני ממש נכנסה לעניינים ולא הפסיקה לשיר ולצעוק... גרם לי לחשוב... החברה שלי תצטרך להיות אחת כמוה... מסוגלת להנות גם במקומות כאלה, שהיא לא ממש קשורה להם, שתעשה את המאמץ בשבילי... והיא לא הייתה היחידה שם ביציע... היו לא מעט בחורות כמוה... אם רק היו מגיעות למשחקים גם בחורות רווקות...

***

ההורים נסעו לחופש השבוע... צימר בצפון... ויש לי בית ריק... טוב, לא ממש ריק... אחי הקטן גם נמצא פה... טוב, לא בדיוק נמצא... או שהוא עם חברים שלו עד 5 לפנות בוקר או שהוא ישן... אני רואה אותו בדרך כלל בשעות המתות שבין שינת היופי לבין שינת הצהריים שלו... חי טוב הבחור... מזכיר לי שפעם גם אני הייתי ככה... מה לעזאזל קרה לי?!? למה אני תקוע פה ?!?

אני רוצה חיים !!!!!!!!!!!

***

הסתבכתי עם המאפיה הרוסית... טוב זה לא בדיוק נכון... מדובר בחמותה (ממוצא רוסי) של אחותי... איכשהו יצא שגיליתי לבת שלה (גיסתה של אחותי) שאמא שלה (חמותה של אחותי) קנתה לה מצלמה כמתנה לראש השנה... אני שמעתי את זה בחצי אוזן ולא ידעתי שהבחורה עוד לא קיבלה את המתנה... מפה לשם מסתבר שהבחורה סיפרה לאמא שלה והאמא כועסת עליי... אפילו קיבלתי מהאמא שלה אימייל זועם... מחר היא מגיעה לפה לארוחת החג... הולך להיות מעניין... איפה התוכנית להגנת עדים כשצריך אותה?   

***

הקטע הבא מוקדש ללוטקה (מדלג כרגע בין שלוליות של יריקות בסין), סוכריות, פני וכל שאר חובבי הסימפסונים...

וזה קטע ששלחו לי אלפי פעמים במייל, אבל זה לא מפריע לי ליפול מהכיסא מרוב צחוק בכל פעם מחדש...

***

תמונה משעשעת שמצאתי באינטרנט... לפעמים צריך לדעת מתי לומר לא!!!

זהו להפעם...

שיהיה חג סוכות שמח לכולם... (מעניין איך החבר'ה מרוסיה הגיבו בפעם הראשונה כששמעו את השם של החג הזה...)

ושיהיה סופ"ש מצויין לכולם...

שלכם,

קונאן (שצריך לחזור ולשבת על העבודות שלו... אבל אל תדאגו, זה יהיה רק מחר...)