על החיים ..

זה לא פייר .. אני לא אשמה בכלום, זה הסביבה .
למרות שהיא נשארה ברובה אותו דבר ופה ושם הכרתי אנשים חדשים ..
פשוט השתנתי , אני כבר לא צוחקת , אני נהפכת לשקטה , נמאס לי להיות עם החברים .השמחת חיים שלי נעלמה ..

שנה שעבה הייתי עם מלא שימחת חיים, היו לי מלא חברים , לא ביקרו אותי על כל דבר שעשיתי ..

והשנה הכל נעלם !

נשארתי עם החברים והכרתי עוד אבל זה לא שווה את זה .

לא כייף לי איתם , אני מרגישה שאין לי חופש ביטוי .. כבר נמאס לי !

כל השנה הזאת סבלתי. ולא אמרתי לאפחד, לא נעים לי ..

ביום האחרון ללימודים קיבלתי את התעודה ופשוט עפתי הבייתה . לא יכלתי להיות ליידם . זה מגעיל אותי .

יש לי לידם מחסום כזה אני לא יודעת להסביר . אני פשוט לא אותו דבר כמו שנה שעברה ..

לא כייף לי , אין לי סיבה לקום כבר , ללכת , לבלות ..

זה לא מגיע לי לא עשיתי כלום .
פשוט נמאס לי ..

אני לא צוחקת מדברים שצחקתי בשנה שעברה , אני רצינית כזאת ..

השמחה שלי הלכה לטייל , נראלי שהיא איבדה את הדרך חזרה .
אני כבר עייפה מלחשוב מה לעשות ><