אימפוטנציה של מילים

אני מבולבלת 

ואהובי במילואים 

ואני דואגת

וכתבתי קורות חיים אבל לא בטוחה שמוכנה באמת לחזור לעבוד

חשבתי שההפסקה תהיה קצרה יותר

ואני קוראת ספר נוראי
(מבחינת תוכן קשה)

והימים לא ימים והלילות לא לילות

אבל כן יש תקווה

כשתשכחו אותי אכנס לבור.

אקפל עצמי יפה יפה לכדור,

אחבק אותי חזק

עד שלא אהיה מסוגלת לזוז.

אני לבד.

הבור חנוק

האוויר עומד

אין לי שמש

ואין לי שמיים.

הכאב הוא אינסוף

ואני אחכה שם

עד שייגמר