ועכשיו רק רציתי לבדוק, והנה.
אבל אין לי מילים לכאן.
כל מיני דברים יושבים ואני מרגישה שהמציאות היא יותר מדי
ושאני לא דמות משנה בסיפור של החיים שלך
אני סלחנית וברגע שאת אומרת מילה אני מתמוגגת
אבל בכנות אני כבר לא ממש יכולה להכיל את זה
זה גם לא מגיע לי
טיילנו הרבה בסוף השבוע. ראיתי דבורנית גדולה והתרגשתי מאוד
שמחתי שגיליתי אותה ושהספקתי להגיד לה שלום
אפילו ביקשתי שבדרך חזור נעבור לידה שוב. היא הייתה יפהפייה.
הטבע כל כך מרגיע
היום חזרתי ואמרתי לה שלא
הורדתי למרווה קצת עלים ואני מייבשת אותם
שיהיו לי לטיהור
סגול זה אחד הצבעים הכי טובים
בטיול אתמול נתקע לי קוץ באצבע ולא הצלחתי להוציא
היום חזרתי הביתה ועדיין לא הצלחתי להוציא
חפרנו עם מחט, שמתי את היד בקערה עם מים חמים, מה לא. לא יוצא.
אומרים שבסוף הגוף יפרק את זה
אבל מבחינתי עדיין יש לי בגוף משהו שלא צריך להיות שם
ולא משנה כמה חפרתי בתוכי לא הצלחתי
הוא נשאר
והוא מכאיב
ואני בכלל לא יודעת כמה זמן ייקח לגוף להוציא אותו
והוא דוקר לי והאצבע נפוחה
כל זה רק כי רציתי לראות פרח שהתחבא בתוך שיח
(זה ממש נשמע כמו מטאפורה אבל בחיי שזה לא)
(רציתי לחסום תגובות אבל נשמתי עמוק והחלטתי להתגבר על עצמי)
