חזרה לשרשים

מבוא: יש ספר ויכוח המתאר ויכוח דעותי בין הרב משה בן נחמן לבין יהודי שהמיר דתו. כמו ספרו, אספר ויכוח ביני לבין יהודי מוסיפי, ולא סתם יהודי מוסיפי אלא מנהיג שלהם.

פעם קבעתי עם מנהיג בעדת יהודי מוסיפי שנהוג לכנות "דתי".

אמרתי לו שנושא הדיון הוא: ראש השנה צריך להיות יום אחד. הוא הבטיח לבדוק את הנושא, ואז להשיב לי תשובה, וקבענו מועד. באותו שלב שמחתי שיבדוק ויבוא עם מידע מוכן.

בהגיע היום התחלתי להגיד מקורות ביהדות שראש השנה לא כפול אלא במשנה ובכתבי הקודש יום אחד.

הוא קטע אותי בטענה: את זה הוא כבר מכיר, ויש לו משהו להגיד לי.

אז הרב - אשר אכנה מנהיג בעדת יהודי-מוספי הסביר שראש השנה, בתור יום הדין, רק אפשרי בשני ימים. כי הוגדר בתור יום דין. ביום הראשון שלפי לוח העברי נקרא א תשרי, אלהים בודק כל אחד ואחד במשימה מוגדרת. המשימה היא לזהות מי צדיק, אשר יחיה בזכות היותו צדיק, ואשר השארית ישרתו. נמצא שביום ראשון של ראש השנה, אלהים בודק את כלל הרשימה פעם אחת. ביום שני הוא יום ב תשרי בלוח העברי, הוא עובר שוב על רשימה עוד פעם אחת, לזהות מי ימות ומי יחיה אך לא בזכות עצמו אלא בכדי לשרת את הצדיק המזוהה בראשון. בסיכום מאחר ועובר על הרשימה פעמיים - פעם אחת לזהות את הצדיקים, ופעם שנייה לזהות מי ימות ומי יחיה רק לשרת את הצדיק, לכן רק אפשרי ביומיים. לכן צריך לכפול את כל הטקסים הארוכים באחד בתשרי ושוב שנית בשני בתשרי.

אני הגבתי: נניח אבל האל יכול לבדוק את שני הסוגים ביום אחד.

הרב הגיב: רב דסלר באנגליה תיאר היטיב בספרו שהתהליך יומיים. אתה=אני, לא יודע יותר ממנו את דרכי האלהים."

אז ברח.

זה סוף הויכוח.

מאחר ופחד לשמוע תגובתי ניכר שלא היה בטוח בעמדתו.

נניח שיש דין. אין יסוד לרעיון שעובר על רשימה פעמיים. נניח שבודק שני סוגים- נניח! עדיין פעם אחת די. לדוגמה נצמצם עם ישראל לשש המתאר מצב כל אחד.

ראובן 1 00

שמעון 11 00

לוי 11111 000000

יהודה 111111 0000000

ישכר 111 00

זבולון 111 0

לפי אמונת היהודים חלק ברשימה נחשבים צדיק וחלק רשע.

לעומת הנצרות הפסולה, בה אין אחד קדוש בעיני אלהים. לפי אמונתינו אלהים יכול לעשות מה שאני עושה במעבר פעם יחידית.

מה מעמד ראובן? יש לו זכות אחת ושתי עוונות. לפי היהדות מי שעוונות מרובות "רשע" לכן ראובן רשע "נחתם מיד למות" לפי הגמרא בראש השנה אשר כבר התלוננתי עליה, אבל נניח.

לשמעון יש שתי זכויות ושתי עוונות. אפשר להגדיר אותו מיד: בינוני שלא בגדר הצדיק, ולהמשיך ללוי או להגיד מיד "הוא יחיה בכדי לשרת את הצדיק". נניח שאינו צדיק לחיות בזכות עצמו כי הוא מאוזן, אך מיד יישפו לחיים בכדי לשרת את הצדיק אף להנחת דסלר.

כל זה להנחה של תיאור המפשט של הרב דסלר אשר נוגד אמונות היהדות "שהבינוני זכאי בחסד" כדברי בית הלל הבינוני נאמר עליו רב חסד ולא רק לצורך הצדיק.

דברי הרב מאנגליה נגד הגמרא כי זכאי בחסד שנאמר רב חסד, ולא כי יש לצדיק צורך במשרתים. כרגיל עמדת הרבנים לא מייצגת את דתינו אף לא של חזל.

נמצא שאין צורך ביום נפרד לעבור על הרשימה שוב שנית אלא מיד במדידה מי לא צדיק ראוי לקבוע מיד ואף להנחה של הרב מאנגליה ששמו רב דסלר. יישפט מיד שיחיה למען לשרת את הצדיק ואין צורך ביום נוסף של דין. ומיותר לעבור על הרשימה שוב. ואילו אמר ביום ראשון בודק מי צדיק ומי בינוני ואז מחכה לבדוק אם הבינוני עולה לצדיק, היה הגיון, אבל את זה לא אומר! אלא שבשני יש משפט אחר: של מי יחיה לשרת את הצדיק. נניח אבל עדיין זה כבר מזוהה בתארי ךא תשרי כאשר לא מגיע בכלל צדיק. מזוהה שאינו צדיק ונמצא טענת הרב חסרת שחר.

נמשיך בדין לוי, שעשה 5 מעשים טובים. אך עשה יותר מעשים רעים. זה מתאר את יהודי המוסיפי, שעושה חסד, וגם מוסיף על התורה הרבה, לדוגמה חושב שיש מצוה "לשמוע מגילה" ואף מברך "וצונו" חלילה, כאשר אין מצוה בכתבי הקודש לשמוע את המגילה כלל.

מדי שנה נתקל בחטא בל תוסיף של הוספת מצות מגילה פעמיים.

גם מוסיף מצוה "לבדוק חמץ" אשר במשנה אך מעבר לתורה, שבה חסר צו לבדוק, ואסור להוסיף משום חטא "בל תוסיף" אף בזרם הרבני, ומרוב ההוספות נתקל שוב ושוב בחטא בל תוסיף.

אשה מברכת "וצונו" חלילה להדליק נר שבת, ואז מדליקה

מחונכים שזה מעשה טוב ומאוד יהודי.

חרף היופי בטקס, חלילה לברך וצונו.

אין מצוה להדליק ואסור להוסיף מצוה, נמצא מוסיף שוב ושוב מעבר למצות התורה שלהן מספר מוגדר, עד שמוסיף יותר ממעשים טובים שלו. מאחר ועשה חטא בל תוסיף הרבה, אם עשה יותר מזכויותיו, הוא בגדר רשע, אשר לפי חזל נשפט למות. וכן יהודה, למרות שיש לו יותר מעשים טובים משמעון הבינוני, אך עשה הרבה הוספות על התורה בתור מצוה, כי בירך וצונו חלילה, ולכן יש יותר חטאים של בל תוסיף וגם בגדר רשע בגלל ריבוי חטאי בל תוסיף. מאחר וידוע שיש כמות מוגדרת של תריג "מצות" וחרף זה מוסיף מצות, אז לפי היהדות עון הוא.

רק לישכר יש יותר זכויות וזכויותיו מרובות על עונותיו, כי נזהר לא להוסיף על מצות התורה. לפי דסלר הוא יחיה בדין, כי לו ולזבולון יש יותר זכויות ויבדלו ביום ראשון של ראש השנה שיחיו בזכות עצמם. אילו כולם ימותו מלבדם, אז לא יהיו נהגי אוטובוס וטייסי מטוס כאשר הצדיק צריך לנסוע, לכן היהודים והגוים הדומים לשמעון יחיו בכדי לשרת אותם. לא רק שופט את היהודים, טוען דסלר, אלא כלשון המשנה כל באי עולם עוברים לפניו היינו גם הגויים.

האם גוי שיש לו יותר זכויות יקבל שירות? את זה הוא לא כתב. כי גם הוא רק לשרת את היהודי ככתוב בנבואה ורעה זרים צאנכם. וכן אמרו חזל אוהבי אפליה במכילתא. הגוי לשרת את היהודי. בניגוד למסר ארבעת המינים של איחוד עם השונה ובפרט ענפים המסמלים שם וחם ויפת אשר לכל אחד יש משפחות כמו שלענף יש הרבה פירות.

גלוי בספר הזהר האהוב, שמי שלא יהודי ראוי למות בבטן אמו, ורק נולד כי יודע אלהים שיטיב ליהודי.

מאז קראתי זה בזהר בראשית, הבנתי למה הרבנים מעודדים לימוד זוהר.

אך הגוי הבינוני שלא ראוי לחיות בזכות עצמו, יחיה כמו יהודי בינוני, כמצב שמעון, למען יהיה משרת עבור הצדיק היינו שבמצב של ישכר וזבולון. חרף שעשו פחות מעשים טובים מלוי ויהודה, עדיין אלה צדיקים לעומת מי שעשה שוב ושוב הוספות מעבר למצות התורה, חטאיהם מרובים והם בגדר רשע.

ניכר שבמעבר יחיד על הרשימה, נמדד מי הצדיק ומי ישרת את הצדיק ושאין סיבה לעבור שנית על הרשימה ודברי דסלר טפשות גלויה.

   מעבר לזה הרעיון של דסלר שכולם ישרתו את הצדיק, הוא "התנשאות שחצנית מאוד". התקשתי להאמין שרב יעיז להדפיס רעיון כה מכוער וצילמתי לעצמי מספרו לעיין ואכן כתב שהמשפט בשני הוא סוג אחר של משפט מי יחיה לשרת את הצדיק.

כלל החברה אמורים לכבד את הרבנים ואזחושבים שהם צדיקים כי לומק\דים הרבה תורה בינינו מאחר ויש חטא בל תוסיף הם כמו לוי ויהודה שאף אם עשו הרבה מעשים טובים מריבוי ההוספות מעבר לתורה יש כמות גדולה של חטאי בל תוסיף. אולם ההמון לא חושב על זה וחושב שחובה לכבד חכמים כי כן הצמאי כבוד מלמדים וכולם לשרת את הצדיק.

כמה מכוער הרעיון שאתם הבינוני ישרת אותי הרבנים הצדיקים.

מה שהעיז דסלר לכתוב את רעיון הזה בספרו מבטא את חוסר הבושה שלו לטעון אני ויתר הרבנים הם צדיקים אשר אתם הבינונים - כי לפי הרמבם כל אדם יראה עצמו בינוני להוציא החכם שלפי הרמבם מצוה לכבד חכמים, שנחיה כי הצדיק צריך משרתים.

הרב הזה לימד אותי את דברי דסלר ותמך בהם ולא חיכהלשמוע ממני שגם אם נניח שזה מערכת משפט האל אפשר במעבר יחידי על הרשימה.

 עצם הרעיון שכולנו נשרת צדיקים מכוער ולמרבה המזל ביהדות נאמר בגלוי שהבינוני זכאי בחסד משום רב חסד ולא בכדי לשרת את הצדיק כאילו אם ימות כל בינוני לא יישארו אנשים בעולם לשרת את הצדיק.

עצם הרעיון הוא מכוער.

פעם הרבנים לא היו ככה

יש סיפור ששמעתי על רב ועגלון שהגיעו לכפר. העגלון העיז לשאול את הרב כאשר נגיעלעיר יכבדו אותך ואני אישן עם הסוסים וזה מסריח.

לפי דסלר הרב היה יכול לענות. אני משלם לך לעשות עבודה זו וזה לא נמוך יותר מהנהוג וגם היחס שתקבל ככל עגלון ולחשוב הרי אילו היה צדיק הוא היה רב אך עתה כנראה שהוא רק חי לשרת את הצדיק

אולם בסיפור זה הרב התייחס לעגלונו נבהתחשבות

אמר לו הרב יש לי רעיון ששנינו נקבל כבוד. נחליף בגדים [זה מזכיר לי הרעיון בסיפור של הנסיכה אליס ומראת הפלאים] עכשיו ואתה תנהיג עד קרוב לעיר ואז נחליף מקום.

מעולה החליפו בגדים והנהיג בלבוש רב את הסוסים עד שער הכפר אז העגלון הלובש תחפושת רב ישב בתוך העגלה והרב ישב בבגדי עגלון על הסוס. 

יצאו מנהיגי העיר לקראת הרב ויצא הלובש בגדי רב וקיבל את פניהם. העגלון ירד וביקש מבני העיר להכניס את הסוסים והעגלה לעיר.

מיד התחילו לשאול את הרב מה לעשות אלמנה ענייה נשפכה לה חלב לתוך הסיר של עוף ואם זה יפסל לא יהיה לה מאכלים לשבת. הרב אשר לא למד השיב "שאלה כזאת אתה שואל אותי אפילו העגלון שלי יודע

!!

אז כיבדו את שניהם.

מסר הסיפור שהרב צריך לטפל גם במי שלא חכם כמותו.

אמרו חזל אפילו ריקנים מלאים מצות כרימוון היינו אפילו מה שלא לומר הרבה תורה עדיין לא מצות מרובות

ההיפך מדסלר המטא את רצונו שהוא ויתר הרבנים אשר העם רואה כצדיק יקבלו כבוד המבטא צמאון לכבוד הלוואי שהרבנים ילמדו מבדיחה זו לדאוג גם לאלה שלא לומדים תורה.

   מלבד שלעבור על רשימה פעמיים לגמרי מיותר - כאשר תיארתי אף אם נניח דברי דסלר הצמא לכבוד, עוד אין ההסבר נכון כלל, כי הבינוני לא חי רק למען צרכי הצדיק אלא בגלל שאלהינו רב חסד היינו גם כלפי מי שאין זכויות מרובות על חטאותיו.

כל זה להנחה של רבני המשנה "שיש דין" אולם אותו שופט בעצמו לא הזמין אותנו לדין כלל. אין בנבואות שיש דין מדי שנה. לא פעם אחת ולא בארבעה פרקים.

הכול שקר גס.

כי אין משפט כלל. וראש השנה אף במשנה באחד בתשרי ולא בשני לתשרי ובנבואות אן\ין חג של ראש השנה כלל. ראש השנה הוא רק של לוח העברי הנוגד את הנבואות.

שנה טובה ומתוקה

לא אאחל לכם "כתיבה וחתימה טובה" כי אין כזה דבר. אין משפט עד יום הגדול והנורא בבוא אליהו.

במהרה בימינו אמן