הערה: עמוד זה עוסק במשמעות השופר, למרות שהוא המשך מהלכות אחרות בעמוד
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14203242
***
סימן ד' הלכות ברכת השופר ומשמעות השופר
א אפילו במשנה שעסקה בהשמעת השופר, אין שם הלכה לברך. ובזמננו, הואיל ולא ברור מקול השופר בעצמו, מהי משמעות השופר, בסיבה זו אין להשמיע שופר כלל, אלא עדיף לשיר שיר בנושא של ראשית השנה, למשל עיבוד של: נעמי שמר, 12 ירחים
תשרי הוא ראש לשנה
חשון- שיעורי בית
אז מי גשם היורה
יורדים כמו העיט
בכסלו נרקיס פרח
כל טבת היום קצר
בחדשי שבט ואדר
החורף הוא מאוד קר
חדשי ניסן ואיר
הם "חלפו, חלפו ביעף"
לאחר סיון שמחה
של חופש תמוז ואב
סוף של אלול כבר עבר
ועוד שנה התחילה
וחזרנו עוד פעם
על שיר זה- מלמעלה
הערה: המילים "פעם מלמעלה" יש 2 גם 4 קולות, כי חטף פתח נקרא פתח ולכן בשורה בדיוק מספר הקולות הרצוי.
אציין קישור למקורי שגם מתאים, למרות שיש לי ביקורת על המקורי, אבל לא אסטה מהנושא
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=738&wrkid=3113
גם שיר פשוט טוב, למשל:
עניין חג ראש השנה
:
[אב ואם ביחד]
השנה התחילה
אני שר לה לה לה
[הילדים עונים ביחד]
החתן וכלה
הם אחד לה לה לה
השנה התחילה
אני שר לה לה לה
[כולם ביחד]
השנה התחילה
נריע: "לה לה לה"
הערה: שימוש המילה "נריע" כבתהילים "בזמירות נריע" וגם תחליף טוב לרעיון "תרועה", הואיל וכנזכר משמעותו של קול השופר לא ברור מעצמו.
שיר זה טוב, אם לא ידוע שיר אחר בנושא
ב טוב ללמוד: ש-"פעם היו משמיעים את השופר תשע קולות, ואז לא הסכימו אלה קולות הנכונים". בלימוד זה שומר את ההלכה. אומנם זה מוסיף סיבה נוספת, שלא להשמיע שופר כלל דווקא לפי הכלל בהלכה "שב ואל תעשה עדיף" היינו אל תעשה מה שבספק והוא מה שעדיף. לכן לא אאריך בהלכות השופר מלבד הלכה אחת מהמשנה: "שופר של ראש השנה של יעל פשוט=ישר, ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדים, השופר מאריך והחצוצרות מקצרות [שימו לב הסכום שלושה קולות: שופר1+חצוצרות2, ונקרא במשנה אחרת תקיעה "מלכיות ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע], שמצות היום בשופר" אם לא עושים כן, עוד סיבה נוספת שעדיף לא להשמיע שופר כלל.
ג לפי הגמרא יש דין בראש השנה אומנם לא רלבנטי דווקא לפי הגמרא: "בינוני מחכה עד יום כיפור" ודווקא לפי ההלכה כל אדם יראה את עצמו בינוני לכן מיותר להתחנן על דינו-
ביום שהבינוני לא נשפט. עוד יותר רחוק לבכות ולהתחנן יומיים 1+2 תשרי או יותר לפני החג כי אין עתה עת הדין שלך, דווקא לפי ההלכה.
סיום הלכות שופר ובהן 3 פיסקאות
סימן ה' הלכות ליל ר"ה שחל בצאת השבת
למרות שיש שנים שתאריך 2 תשרי הוא בצאת השבת, ואז חופש של ר"ה גם ביום א', למרות זה לפי המשנה: ראש השנה הוא התאריך אחד בתשרי כנזכר ולכן לא רלבנטי כי ראש השנה לעולם לא ביום א'.
סימן ו' הלכות יום שני בתשרי
לפי המשנה, ר"ה הוא אחד בתשרי, אבל שני בתשרי לא נקבע לחג כנזכר, רק חופש שהעניקו. מומלץ לנסוע ברכב פרטי לים כי אין תחבורה ציבורית וכן ראיתי נוהגים וכלל בהלכה בגמרא עירובין "ראה מה העם עושה" ומאותה סיבה "נהגו האידנא" היינו רגילים בזמננו לאכול לחם או פיתה שאפו עמים גם בשבוע שלאחר ראש השנה.
סימן ז' הלכות ימי תשובה
טוב לעזוב את דרך הרע בכל יום, ולא פעם בשנה, אלא כמו שנאמר במקרא "יעזוב רשע דרכו... וירחמהו כי ירבה לסלוח".
סיום הלכות ראש שנה
ההמשך
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=14207335
בבלוג זה
בכל הבלוגים
