רואים מיד בספר שולחן ערוך אותיות בשתי צורות-
בכדי לזהות מי הכותב, השתמשו בצורות שונות- האותיות הבולטות הן של קארו- עבור הספרדים וכדומה וכן עבור אשכנזים אם הרמא שתק. האותיות האחרות בשביל אשכנזים.
יש בזה כשל חמור! מההיבט של כללי מנהג.
נניח שאדם נמצא באשכנז, ועושה מנהג אשכנז. נניח שמתאים עבורו להתייחס לדברי הרמ"א- בתור הנחה.
אומנם כאשר נוסע למדינה אחרת לדוגמה ישראל-
***יש כללי מנהג.
רק אם דעתו לחזור לאשכנז הוא ממשיך את מנהגי אשכנז, לדוגמה המנהג לשמור חג כפול, אבל אם אין דעתו לחזור הוא לא אשכנזי- דווקא לפי כללי מנהג כי חסר לו החלטה לחזור לאשכנז.
יש החושבים שהם מחוייבים לעשות "כל מה שנחשב מנהג אשכנז" גם בהיותם בישראל- אומנם הטעו אותם ורימו אותם בתרמית אשר היא אפילו בניגוד לכללי המנהג כי לא החליטו לנסוע לגור באשכנז.
כמו שמפסיק לקיים את המנהג של חג כפול- כי מפסיק את מנהג המקום של אשכנז, הואיל והחליט לגור בישראל ואין דעתו לחזור היינו חסרה החלטה לשוב לאשכנז, כמו כן כל מנהגי אשכנז כמו שפסק לשמור מנהג חג כפול.
אילו רוצה לחייב את עצמו במנהג אשכנז היה מתאים שיחליט לחזור שם ואז יהיה "קדוש" כי שומר חג כפול יותר מהאחרים. אומנם בולט ששומרים חג רגיל כי מנהג המקום של חג כפול רק אם דעתו לחזור וכמו כן בכל מנהג הן של אשכנז והן של ספרד או כל מדינה מלבד ישראל אשר מנהגה המקורית כמו המשנה שפורסמה בה.
כאשר מגיע לישראל האדם "לא אשכנזי" אלא אם דעתו לחזור לאשכנז, אומנם הואיל ולא עושה את המנהג של חג כפול, מאוד טפשי ואטום להרגיש מחוייב לכלל מנהגי אשכנז האחרים, והתלונה הזאת נועדת להסביר מדוע "ספר שולחן ערוך עם רמא" לא רלבנטי בישראל-
כי מנהגי אשכנז רק עבור מי שדעתו לחזור לאשכנז דווקא לפי כללי מנהג. הואיל ואדם לא עושה חג כפול כי מבין ש-"המנהג לא מחייב אותו" לעשות חג כפול כמו כן כל מנהגי אשכנז.
בסיבה זו לא אסנן כלל בשום טכניקה [למרות שטרחתי לפתח טכניקה עבור הלכות אשכנז] עבור רבנים שהיו מאותו אזור.
שרבני אשכנז שם יכתיבו לרובוטים שלהם מה לעשות. יחליטו עבורם במקומם מה לעשות. השפוי שם יתרחק גם מהרבנים שם ולא יאפשר לאחר להחליט עבורו אלא לפי כללי בתי המשפט המקומיים.
נשאר לסנן את דברי קארו-
אשר אגיד מראש הוא אסר יותר מדי ביחס לכללי ההלכה של הזרם הרבני- ואשר לא נכנע להם רמ"א! ולא נכנע להם מגן אברהם וכן כל אדם לא ייכנע- ולא יעשה "בסיבה שכתוב בספר שולחן ערוך" אלא ילמד ממעשי הרבנים למרות היותם מזרם הרבני ולא עשו "דברי קארו להתחנן כל חודש אלול ועוד דוגמאות" אלא יבדוק אם מתאים לפי כללי ההלכה- ואעזור לחסוך לכם זמן- כדי שתראו קוראים יקרים כמוני- שהמון פרטםי בדברי קארו הם נגד כללי ההלכה.
אפשר להיות עצל ולהגיד "תשרוף את הכול".
אולי זה מתאים. אני אישי לא "פוסל" את כולו כי יש מעט דברים טובים- כל מה שמתיר, הוא בעל ערך כי אפילו מי שאסר מאוד, בפרט מסויים החליט להתיר משהו, וקל וחומר עבור שפויים. לדוגמה אם יש משנה שמשהו מותר, הכלה תרחץ פניה- למרות הכלל שאין מורין הלכה מהמשנה, הואיל ואפילו קארו התיר- אין חשש. כי אפילו מי שאסר הרבה- ידע שזה מותר לכן בודאי השפוי יקבל שמותר. אפשר למיין בכדי להשוות.
הכי בולט הוא הכלל "בדרבנן הלך אחר המיקל"-
זהו כלל בהלכה המוזכר בדברי רב אשר על גמרא שבת ובדברי בעל ההלכה דרכי משה.
והלכה כיחיד להקל- אשר מופיע פעם בשולחן ערוך, [הלכה כרבי אליעז נגד רבנן להתיר משהו] אך במקרים אחרים הוא אוסר יותר מדי ביחס לכללי ההלכה בעצמם-
ברור שהשפוי ימדוד לפי אמת מידה אחרת
!!
האם בדין זה יש תועלת?
כמעט כולם אין תועלת! אולי הדין "לא לצום יומים ברצף ביום כיפור" יש תועלת- כי מגן על "הקדושים" מלהזיק לעצמם בפרט, ומונע נטל על הציבור לטפל בטפשים בכלל- אבל כמעט כל הטקסים ואיסורים אחרים לא מניבים תועלת. לכן לפי אמת מידה זו אין מה לסנן.
***אם בודקים לפי תועלת אין מה לסנן.
אומנם אני מתיימר להציג לפי תורה בעל פה-
לשם השוואה להכיר עד כמה שונה הדת הזרה של הרבנים מהיהדות אפילו ביחס לזרם הרבני.
הסתייגות: בודאי כמו שאמונה בצירוף של ספר ברית חדשה ל-ספר-התנ"ך היא המרת דת, למרות שהאמונה מכילה את המקורי- כמו כן אמונה בצירוף דיני רבנים, לדוגמה "בדיקת חמץ" ואינספור טקסים נוספים- היא בדיוק המרת דת מהיהדות המקורית אשר הרבנים הדבירו-
ה-ד-ב-י-ר-ו הרבנים בהפעלת סמכויות, את היהדות המוקרית כי הפעילו את סמכותם לחייב את כולם לקבל את ההוספות והדינים והטקסים הנוספים.
לאור שיקול זה גם אין מה לסנן בהלכה כי אין לקבל שום תוספת-
מלבד כללי פרשנות.
ועדיין למען השוואה, ניתן לזהות כמה רחוק הרחיקו לכת, מכללי ההלכה אפילו ביחס לכללי עצמם- למען הציבור ידע להתרחק מרבנים ובתי כנסת שלהם- לכן אני פונה לכל מי שאמת חשובה לו לזהות את הסיבות להתרחק מדברי הרבנים ומבתי הכנסת כי שם שולטת הדעה של הרבנים.
***אל תמירו דת לדת של הוספות דינים מדרבנן למרות שהיהדות המקורית כבר הודברה- הודברה בידי הרבנים בכדי לגרום לכולם להוסיף את הטקסים שהוסיפו מעבר לתנך עצמו.
אולי יקראו לך קראי-
גם זה לא מדוייק אבל מסובך להסביר למה-
ועדיין עדיף להיקרא קראי- מלחיות בשקר-
כי מלבד שאין תועלת כנזכר, גם שקר להגיד "ההלכה מחייבת" דווקא ביחס לכללי ההלכה בעצמם.
החלוקה בשולחן ערוך היא לפי החלוקה של ספר ארבעה טורים. הטור חילק את הלכות יום כיפור ל-21 פרקים. 604-624
בפרקים הראשונים יש מאה פרטים עם מקור אשר סקרתי.
מתי היה משעמם לי לסקור אותם?
בערב יום כיפור כאשר הכול סגור ואין מה לעשות החלטתי להביא קצת תועלת לציבור להזהיר את החברה מהתרמיות של הרבנים.
מתוך 96 פרטים אשר הקדים הטור וקארו כסדרו כנזכר, רק 16 פרטים מקורם בזרם הרבני המקורי ונמצא 5/6 של הפרטים לא מקורי ביחס לזרם הרבני. אפשר לדלג את הפרט הראשון, למרות שיש מקור בגמרא כרגע, כי מחפשים מה "מקורי" השייך לזרם הרבני.
יש משהו טוב לקלוט ואם פוסלים את כל ספר שולחן ערוך או לא מסננים לא יבלוט שקארו קלט משנה שבה יש דין עם תועלת.
אך היה עליו לצטט את המשנה ולהסיבר אותה.
*** הרעיון שטוב לקלוט הוא: צריך לפייס אדם את האדם עבור יום כיפור ולא יעזור יום כיפור אם הזיק או הונה כסף של השני או דיבר שקר בבית משפט באופן שאחר שילם לו/ה.
בהלכה זו יש תועלת כי אז אולי מישהו יגיד רק אמת בבית משפט ולא יעשה הונאה במכירות וכדומה, כי אין כפרה עבורו ביום כיפור- עדיין לא פגשתי אדם שבאמת מאמין שעליו להימנע מהונאה במכירות ובעסקות כספיות בגלל דין זה של יום כיפור אבל כדאי להבליט אותו.
לאחר המעשה עליו לפייס את הניזק לפי המשנה וההלכה שהגיע לקארו.
אם פוסלים את כל קארו לא יפייסו אחד את השני.
לכן להיום אבליט את המשנה שהגיע להלכה ואשר כן עומד בכללי ההכה כי יש הסכמת רמבם וריף- צריך לפייס אדם שהזק לו.
זה גם בזרם הרבני "המקורי" וכן לפי כללי ההלכה ובאון חריג מאוד- גם יש תועלת לחברה מהלכה זו. ברמה העקרונית אילו הדתיים והחילונים כיבדו את הרעיון במעשיהם.
כל השאר לא "מקורי" כי לא בזרם הרבני המקורי אלא נוסף מאוחר יותר או היה קיים בדור התנאים אך נפסל ולא נכלל בעריכת המשנה אלא נקרא ברייתא היינו "חוץ" כעניין המילה בר היינו חוץ כי נפסל מלהיכלל במשנה ולא הלכה כי נפסל לחוץ.
אף מה שבמשנה- אם יגידו אל תאכל כי במשנה נאמר "יום כיפור אסור באכילה" עדיין מי שאומר כן מגונה בתואר מבלי עולם כי המלמד הלכה ממשנה מבלי עולם- יש להסתפק היכן ליישם כלל זה- ולכן ספק דרבנן לקולא ביישום כלל זה לא כדי לאסור יותר.
לדוגמה המורים הלכה מהמשנה שיום כיפור אסור באכילה ועוד ארבעה דברים מבלי עולם כי אין ללמד הלכה מהמשנה- כי הרעיון של המשנה הוא שחמשת הדברים האלה נקראים עינוי- והואיל וכן המצות עשה של "לענות" שהוא מצות "עשה! לא צו "אל תאכל"! יש הבדל- אם כן בכל אחד מהדברים האדם יכול לקיים את מצות העששה.
בנוסף הרבה ממה שכן נכלל במשנה יומא, החסיר הריף וראוי שגם קארו ישתוק ממה הריף לא כלל בהלכה. אפשר לעשות "קיצור" אמיתי של שולחן ערוך להחסיר מה שראוי לשתוק.
יש 16 פרטים מתוך 96 מהמשנה וכמעט כולם לא הלכה כי יש כלל אין מורים הלכה מהמשנה- כי העורך של משנה יומא לא כלל את אותם הדינים בהלכות יום כיפור. ולא הזכיר את אותם הדינים במשנה יומא.
אף מה שהעורך כלל במסכת יומא עדיין לא הלכה כי רב יצחק ריף שהיה בעל הלכה מובלט החסיר עוד פרטים מההלכה ומן הראוי לשתוק בהם כמו שהריף החסיר. נשאר כמעט כלום מהמשנה לדיון.
כנזכר מה תנאי ובגדר ברייתא היינו בר שעניינה חוץ נפסל לחוץ.
נשאר רק לדון במה שבדברי האמוראים כי מה שנוסף לאחר אשי פסול לפי הכלל ההלכתי המובא בבעל ההלכה רב אשר על גמרא שבת שאין גזרה לאחר אשי וזה פוסל עוד 39 פרטים מה-96 שסקרתי ובצירוף 12 ברייתא שכנזכר בר=חוץ נגד כללי ההלכה לכלול 51 מ-96 הפרטים! יותר מחצי נגד כללי ההלכה וראויים להסרה ונשאר רק מה שהרבנים בגמרא הוסיפו-
לכן אתחיל בראשון שמגמרא- רק עכשיו לאחר שכבר נודע שהרבה מהמשנה לא הלכה וכבר מובלט הפרט היחיד שמהיהדות המקורית של הזרם הרבני.
אומנם בהשוואה ניכר שקארו סילף גם את זה ולא מתאים למקור.
במקור נאמר "כל האוכל ושות בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי" בהחלט שבח למי שאוכל- ואף שימושי עבור מי שמתכווין לא לצום- שלפחות בגלל שאכל 9 כאילו צם, אבל לא חיוב ולא צורך ולא צו לאכול.
דברי קארו כאילו יש צו לאכול- רק מביאים תועלת שהאדם לא יצום יומיים ברצף אבל לא נכונים כי לא ציטט נכון את המקור ובנוסף חרג מכללי ההלכה כי הסכימו יצחק ריף ומשה רמבם להחסיר מצוה זו והשמיטו אמרה זו של הגמרא כי הסכימו אין חיוב לאכול בתשיעי אלא אוכל כמו כל יום לא בגלל שיש חיוב לאכול וסעיף זה לא הלכתי- כי לפי הכלל בהלכה של הסכמת משה ויצחק הרי הסכימו שאין אמרה זו ההלכה ולכן גם על קארו לשתוק כמו שהם שתקו. לכן עלינו לדחות את דברי קארו.
נשאר עצם האמרה שבגמרא והואיל ויש תועלת שלא יצומו יומיים ברצף טוב לקלוט אמרה זו בגמרא יומא דף פא, אך כלשונה-
כל האוכל בתשיעי כאילו צם תשיעי ועשירי.
שבוע הבא נדון בעוד פרט מהגמרא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
