חזרה לשרשים

בזמן יוספוס הפרושים- ה-פ-ר-ו-ש-י-ם האמינו בעשרים ושנים ספרים קדושים.

יוספוס לא מפרט את שמם אך מגלה שחמשה ספרים של משה ועוד 17

אמונת הפרושים קצת שונה משל רז"ל בגמרא בבא בתרא יד עמוד ב'

שם מונה 19 ספרים וקבע את "סדר" של הספרים

תנו רבנן [ביטוי המסמן שבגדר ברייתא היינו דבר תנאי שנפסל מלהיכלל במשנה]

סדרן של נביאים- בא ללמד את הסדר והואיל והמילה "בר" היינו "חוץ", לכן אין לחוש שהסדר הנבחר להדפיס שונה מהסדר שקבעו התנאים.

ומונה שם בברייתא שמונה ספרי נביאים-

ברייתא=חוץ כי המילה בר עניינה חוץ ולכן לא צריך להדפיס כפי הסדר של ברייתא וכן כל פרט מברייתא אין לחוש.

שם מונה יהשע שופטים שמואל מלכים [ארבעה לא ששה! לעומת מה שרגילים להדפיס]  ירמיה יחזקאל ישעיה ושנים עשר ביחד 8 ספרי נביאים ועוד 11 ספרי כתובים בהמשך הברייתא "רתאמק שקדאעד" הרי 19 בתקופת התנאים ועוד ספר משה כבהמשך שם "משה כתב ספרו"- זה שונה מדברי הפרושים שיש 22 ספרים

!

בנוסף אם מחשבנים שהדעה של הפרושים שיש חמשה ספרים של משה, נשאר 17 ולא מתאים לספרים של הברייתא.

אומנם הפרושים- אשר הנציחו את בחירתם השגויה-

של הספרים להקבץ בקובץ המקודש- לא מתאים לברייתא, וזה בסדר כי ברייתא חוץ כנזכר היינו שנקרא ברייתא כי בר עניינה חוץ. כי נדחה לחוץ מלהיכלל במשנה.

אומנם מרגיז שהציטוט "דבר ה' בזה" נאמר להדביר את היהדות המקורית-

המורשת שלפני הפרושים בכדי להנציח את הבחירה השגויה של ספרים אחרים- ואת "דבר יהוה" המקורי בזו, כי לא כללו אותו אלא 22 ספרים כנזכר.

גם מה שנזכר בברייתא- לא כולם קדושים כי ברייתא היינו בר היינו חוץ וכמו שאין לחוש לסדר של הדעה החיצונית כמו כן אין לקבל את התוכן.

***הרבנים איימו להכריח את העם לקבל בחירתם השגויה באיום "האומר אין תורה מן השמים אין לו חלק לעולם הבא" ביחס לספרים שבחרו וציטטו מהם במשנה- ובכך בעצם ביזו את דבר יהוה המקורי-

על הפרושים שהעדיפו חמשה ספרי משה, כנשמר ביוספוס- נאמר "דבר יהוה בזה והפר הכרת תכרת" אך הם ציטטו התרעה זו- עבור הספרים שהם בחרו בכדי להדביר את היהדות המקורית, שהעם לא יאמין בספר אחר- שבו היה דבר יהוה אך החליטו הרבנים לא לכלול אותו בקובץ אלא כללו את חמשה הספרים שיוספוס הזכיר- ולכן נקראו פרושים כי פרשו מהמורשת הקיימת עד ימיהים, בדינים חדשים להבדיל מיהודים האחרים וגרוע עוד יותר שהפעילו סמכותם להדביר ולמנוע-

***ולמנוע העברת המורשת המקורית.

אם נניח שרצון של יהוה הוא שלא תהיה תורה "אחרת" מדברו, היינו לפסול את התחליף שהפרושים העדיפו, ושהרבנים הנציחו כתחליף לדבר יהוה המקורי אשר הרבנים והפרושים בזו. מרגיז שבציניות ציטטו "דבר ה' בזה" בעת שבזו את דבר יהוה המקורי והשתמשו בציטוט לאיים על מי שיכפור בספרים שהם בחרו.