צר לי, שנחשפתי רק בגיל מאוחר, לדברי המנהיג ההלכתי רמבן.
**"מצוה גדולה" תהיה לפרסם דבריו לבני ישיבות כדי שיוכלו להכיר אותם ואת האמת שבמסורת תורה שבעל פה.
הדתי, לפני שהולך למקום עבודתו, מתפלל למשך שעה- אם לא יותר- מדי בוקר. בבוקר בבוקר ככתוב בקרבן תמיד, קוראים עשרות עמודים.
נניח את ההנחות של תורה-שבעל-פה.
אילו ידעתם, שהקדוש ברוך הוא- אותו שאליו מכוונים [תרתי משמע] את התפילות "לא רוצה" ב-"תפילה"- דווקא לפי הפרשנות של הדת, וגם לא רוצה הוספה מעבר למצות "האלה"- ושכל כך חשוב לא להוסיף עד שיותר חשוב מלא לגרוע- אז יכולנו להבין את ההבדל העצום בין מה שאלוהים רצה לבין מה שהרבנים מלמדים בשם "הדת" כאילו.
אילו ידעתי שהרמבן כתב פרשנות למצות תפילה "פעם אחת כל ימי חייו" כמובא בספר ההלכתי כספ משנה- אשר מתאים לכלל ההלכתי תפסת מרובה- לא תפסת תפסת מועט תפסת- כי רק בקרבן תמיד נאמר בבוקר בבוקר- וכנזכר רצון של הקדוש ברוך שמאוד חשוב לא להוסיף כנזכר, אם כן כל השעות של קריאה אפילו אותן הקריאות במילה "אתה" ואין צריך לומר קריאות בלי המילה "אתה" גלוי במורשת הדתית שהקדוש ברוך הוא לא רצה- וכאשר אבאר
א' סעדיה מנה במצות את מצות תפילה "ואותו תעבוד בתפילה" דבר המתאים לגמרא ולעבדו בכל לבבכם תפילה בלב.
נמצא שלפי פרשנות של תורה שבעל פה יש מצוה להתפלל אבל מתי? כלל הלכתי הוא "תפסת מועט תפסת" וכן פירש הרמבן את המצוה כפי המורשת של תורה שבעל פה של היהדות ככלל הנזכר פעם אחת כל ימי חייו.
ואותה המצוה אשר גם נשים חייבות בה כדברי מגן אברהם היא בקשה קצרה כי הנוסח לא מדאורייתא- נמצא שהקדוש ברוך הוא אשר ציוה להתפלל "לא רצה" תפילה כי מסר פרשנות של תורה שבעל פה שיש מצוה להתפלל ושהפרשנות היא תפסת מועט תפסת כדברי הרמבן "פעם אחת כל ימי חייו" ולא יותר כי תפסת מרובה לא תפסת.
אם כן כל הבקשות היומיות לא מה שאלוהי ישראל רוצה כי ציוה לא להוסיף.
נמצא שהרבנים המלמדים להתפלל כל יום בקריאות ארוכות ובהוספות עוד יותר ארוכות בחגים [מאות עמודים בסדרת הספרים הנקראת מחזור תפילת החגים] והוספות סליחות אחרי סוכות או סביב חג הנקרא ראש השנה- כל זה מיותר כי אלוהים לא ציוה להתפלל בבוקר בבוקר דווקא לפי הפרשנות של מנהיג ההלכתי. ולמרות שהרמבם הכביד להתפלל כל יום עדיין אין יסוד לדבריו כאשר דחה הרמבן אלא להיפך יש עוד כלל הלכתי נוסף "הלכה כבתראי" היינו כרמבן שהכיר דברי הרמבם ודחה אותם וכנזכר הכלל ההלכתי של תפסת מועט להסביר את המצוה.
אילו ידעתי את זה בהיותי בישיבה חרדית צעיר הייתי יודע שהרבנים מלמדים לעשות מה שהקדוש ברוך הוא "לא רוצה" כי מסר פרשנות בתורה שבעל פה להסביר את צוים שלו- דווקא לפי תורה שבעל פה. מה שהרבנים מלמדים להתפלל "מדרבנן" כבגמרא ברכות מבדיל ממה שרצה אלוהים- כי מסר פרשנות בתורה שבעל פה "תפסת מועט" כנזכר ואף מסר שחמור מאוד להוסיף וחשוב יותר מלא לגרוע דווקא לפי כלל הלכתי במסכת זבחים- ולמי מכוונים את התפילות- לאותו אלוהי ישראל אשר לא רצה תפילות יום יום.
לאור כל האמור כדאי לשמור מרחק מרבנים המלמדים מה שלא מתאים למורשת הדתית כי לא מסבירים שאם הרמבן מביא שמדרבנן בעצם אותו אלוהים שאליו יורים את הקריאות [ובהקשר זה של מכוון לאלוהים אומרים בלשון רבים הודו ליהוה? זה רק מתאים אם יש שילוש] מסר במסורת של תורה שבעל פה "לא רוצה" תפילות בבוקר בבוקר. להנחה שרצה קרבן אז כתב בבוקר בבוקר. מי ביקש זאת מידכם שכאשר "בטלו" קרבנות תעשו קריאות "במקומם" דווקא תחליף אשר נמסר במסורת שהקדוש ברוך הוא "לא רוצה" כי רוצה מאוד שלא נוסיף ומסר פרשנות למצוותיו כנזכר תפסת מועט.
לאור כל האמור חשוב לשמור מרחק מרבנים המלמדים מסר מטעה ומבתי כנסת ומספרי "מחזור" של החגים ומספרי תפילה בכלל- ולמרות שעד עכשיו עסקתי בהכבדה יחסית לתפילה שבסדרק סעדיה שאם רק מצמצם לקרוא כמו בסעדיה זה טוב כי עושה כמו סעדיה- ואין להכביד על התלמידים ולכן חמור מאוד שמדפיסים "סליחות כמנהג פולין" וספרי תפילה שבהם מאות עמודים לקרוא ואז נותנים הפנייה לתלמידים לקרוא אותם- זה רק מראה את הפשע החמור של הכבדה של הרבנים אך יחסית למורשת הדתי וכללי ההלכה הפרשנות הדתית חושפת שהקדוש ברוך הוא "לא וצה" תפילה כל בוקר ובוקר ולא מדי יום אלא להיפך תפסת מועט תפסת וזה מתאים מאוד לרעיון ש-"אלוהים יודע מה אתם צריכים"- ובמקום מאמץ זה עדיף להשתמש במדע זה לשמור מרחק מבתי כנסת כי בהם יש ספרי תפילה כאילו דת אחרת ממה שאותו אלוהי ישראל אשר אליו מכוונית את התפילות- הוא מסר "לא רוצה". ובכך יש הסכמה בין האתאיסט שלא מתפלל מדי יום לבין מי שבאמת מאמין באלוהי ישראל שלא יתפלל כל יום ויום כי "תפסת מועט תפסת" וכדברי הרמבן וככל "הלכה כבתראי" בין רמבן ורמבם כנזכר. כי להנחה של תורה שבעל יש מצוה להתפלל והיא מפורשת פעם אחת כל ימי חייו לדוגמה בעת צרעה. ואחרי שביקש "יצא ידי חובה" הניינו שיצא ממצב חובה ואין חובה עוד. ומי שמלמד שונה מזה לא מייצג את ההלכה ולא את המורשת של היהדות.