אז בצבא די חרא אבל אני בסדר. כולם מתפלאים לנוכח האופטימיות שיוצאת ממני והקלילות שאופפת אותי. ואני רק ממתינה בשקט עד שהסערה שבתוכי תתפרץ.
אבל הכל בסדר. עם לאב, עם אמא. יש דברים שטעונים שיפור כמובן אבל זה נורמלי. ואולי אני מאושרת בכלל. אין לדעת.
יש לי שוב אייפון וזה לא מילא את החור שבלב שלי