איכשהו ימי הולדת של אחרים תמיד נראים לי מלהיבים יותר,

לגבי ימי ההולדת שלי עצמי, אני מרגישה מן שממון כזה.

השנה יום כיפור עבר עלי במרתון סרטים וחשבון הנפש נראה שהגיע לקראת היום בו מלאו לי 23 סתוים.

השנה, לא הייתי אמיצה מספיק, נמנעתי מדברים מפני פחד מהלא נודע.

אני נחושה לשנות את זה בשנה הקרובה.

לא שמרתי על קשר עם אנשים שקרובים לליבי בצורה מספקת ואני בהחלט מקווה לשנות גם את בתקופה הקרובה.

חששתי ממפגש עם אדם שיכול לעזור לי- אני אפגש איתו השנה.

לא למדתי לאהוב את עצמי מספיק, עלי לשנות זאת.

נתתי מעצמי המון לעבודה, עבדתי מכל הלב ויותר ממה שהייתי אמורה.

למדתי יותר מבכל שנה אחרת, פסיכומטרי, אמי"ר וגם מכינה בפיזיקה, שניים מתוך השלושה הסתיימו בהצלחה.

התפשרתי, התרככתי והתגברתי על בעיה שהייתה לי עם מישהי מהעבודה, הוכחתי לעצמי שוב שכשאני רוצה, אני יכולה להסתדר גם עם אנשים

שבמצבים אחרים לא הייתי מסתדרת.

אזרתי אומץ והתמודדתי עם מצב רפואי קיים, התחלתי לדבר על זה, צעד שבשנה שעברה עצם המחשבה עליו היתה מעבירה בי חלחלה.

עברתי טיפול, ועוד טיפול ועוד טיפול וכרגע המצב יציב, טפו- טפו.

עברתי ליחידת מילואים אחרת בצבא כחלק מההתמודדות עם המצב הרפואי. גרמתי לצבא להכיר בו וליישם צעדים בהתאם.

תרמתי לבניית מחסה חדש לחתולים, וארוחות חג למי שאין ידו משגת- זה לא מספיק בעיני והייתי רוצה לתת יותר.

התבוננתי בהערצה  בבן זוגי מקבל החלטות אמיצות זו אחר זו והודיתי על כך שהוא שלי ואני שלו.

ביליתי איתו 10 ימים רצופים לבד, 5 בארץ אחרת ונוכחתי לדעת עד כמה הוא משלים אותי ואני אותו.

אני מקווה שהשנה שבאה עלינו לטובה, תביא עימה רק טוב.

אני מקווה ליישם את המסקנות מהשנה החולפת,ולקחת את השליטה בחיי לכיוון הכי טוב.

אוהבת