טוב אז ככה, מוכנים מוכנים?(:
אז שלשום הייתי בצילום רנטגן - היה נורא מטריד.
נצמדתי למכונה, ואני חייבת לומר שהייתי נורא מובכת,
אז אמא שלי אמרה "היא קצת מובכת היא לא רגילה לזה"
והרופא הרגיש צורך מטורף לומר את המשפט הבא~
"זה מה שאתם חושבים"
OoOoOoOoOoOoOoOoOoOoOoOoOoOoOo
אתמול, היה יום ביקור רשמי
ב2 וחצי איל בא לבקר אותי והביא איתו גומי- נשמה נשמה נשממהמההה
היה מצחיקD:
אח"כ איתן בא והביא איתו קינדר, קינדר מקורי , מאוהבת מאוהבת מאוהבת~~~~
תבור הגיע ולא הביא איתו אוכל :<
אז שיחקנו במלא כדורים קופצים שזרקנו אחד על השני ^^
כשהם הלכו, הגיעו 6 בנים מהשכב"ג
הם הביאו ברד ונדל צעצוע ^^
דיברנו ראינו תמונות מהמסיבת סיום אכלנו אכלנו אכלנו
ו... שיחקנו מאו~וצ'יט כמובן ^^
אלופת הצ'יט אלופה~ לא הצליחו לנצח במשחק אחד(;
~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~
והיווווווווווווווווווווווווווווווווווווווום!
האוטו של אמא היה במוסך בבוקר אז לקחנו מונית לקופ"ח,
ועשינו
טםטםטםטםטםטם
בדיקות דם, שוב,
צריך לבדוק שהכבד מתפקד נכון?
הפעם, אני חייבת לציין, שאחרי הטראומות המרובות שלי עם בדיקות דם,
זה עבר חלק!
חוץ מזה שעכשיו נורא כואב.
ועכשיו אני פה כותבת לכם D:
-הזכרתי שהמחשב שלי חזר מתיקון?(;-
+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+-+
הדרכה? מישהו אמר הדרכה?
מוזר , יכולתי להשבע ששמעתי הדרכה,
בכל אופן,
אני מדריכה כבר שנה שנייה, השנה אני מדריכה שכבת ז', שהיא שכבה מאוד מופרעת.
התחלנו את השנה עם 4-5 חניכים, הגענו ל10-14 (אנחנו תותחיות (; )
אני כבר שלושה שבועות לא מדריכה בגלל המחלה מקווה לחזור בקרוב.
אני מדריכה השנה עם חמשושית, ועד כמה שאני אוהבת אותה,
היא יכולה לחרפן אותי!!
א. היא נורא משייכת את הקבוצה לעצמה בלבד. "הקבוצה שלי" "אני לא אספיק" עושה מלא דברים לבד וכו'..
ב. אתמול , היא לא באה לבקר אותי כי היא נשברה רגשית בפעולה.. אין לי מה לומר על זה, פעולות גרועות קורות! צריך להתגבר על זה לא להחליט על דעת עצמך שמעכשיו בונים רק פעולות דיון, לא זה לא עובד ככה, תבני להם רק פעולות דיון הם ישתעממו ויברחו לך מכל החלונות.
מקווה לחזור להדריך בקרוב...
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
אז , כמובן שאי אפשר להתעלם מהנושא החם, והוא כמובן.
...
....
....
סופגניות~ למה , יש עליהן?!
סתם לא, כמובן שהנושא החם זה "עמוד ענן" המדובר,
בתור אחת שגרה במרכז כל חיה וחוותה עד המבצע הזה אזעקה אחת וגם היא הייתה אזעקת שווא- וכמובן שהייתי במקלחת -.-"
הכל נורא לחוץ,
מדי פעם שומעים אזעקות, אבל אנחנו אף פעםלא יודעים אם זה מאצלנו כי הם נורא חלשות.
אתמול לא שמעתי את האזעקה ואמא רצה לחדר שלי לקרוא לי ולחברים לממד.
כעבור חצי דקה היו שני בומים מטורפיים, בזמן שכמובן, חניכים שלי היו בפעולה, אזעקה בפעולה. מושלם.
אבל מה שנורא יפה, זה לראות את התמיכה, והדאגה מארצות אחרות, ולראות כמה הקשר עם ערים תאומות למשל , זה דבר חשוב.
אני ילדה שנורא אוהבת לארח משלחות בבית שלי, עד היום אירחתי מברזיל, ארה"ב וגרמניה.
יוצא לי לדבר עם חלק מהאנשים שם די הרבה, ידידים שלי מארהב נורא תומכים, וגם מגרמניה, והם נורא מודאגים ומעודכנים בנושא.
זה ממש יפה לדעתי.
חלק גדול מהתמיכה שלהם דווקא בנו, זה שהם היו פה, הם ביקרו פה, הם יצרו קשר אינטימי עם האנשים פה, הם הכירו אותנו מעבר לסכסוך.
וזה נורא חשוב.
וגם אחותי לא חזרה הביתה הרבה זמן , בצבא :(
אז אני שולחת חיבוקים, ומקווה שהמצב יירגע בקרוב!(:
ואני מחר אתחיל את זה :
בבלוג זה
בכל הבלוגים
