רק רציתי להגיד שפרק 9 הוא פרק שאני מאוד אוהבת וממש חיכיתי לפרסם אותו ^^
וזה גם הפרק שאחריו נפסיק לקרוא להארי מפגר בעל קליטה איטית XD
אז רק שתדעו שממש השקעתי ומקווה שתאהבו D:
פרק 9 - נאום הידיד :
**נקודת מבט של טיילור**
נייל הסתכל עלי ועל זאין במבט מופתע שנמשך כמה שניות ואז יצא מהבית , נתתי לזאין מבט מתנצל לפני שרצתי אחרי נייל
הוא הבין שאני מאחוריו והסתובב , "איפה החבר שלך ? " שאל , מתגרה בי .
"הוא לא החבר שלי " אמרתי בעקשנות .
נייל המשיך להסתכל עליי , רומז לי שהוא לא מאמין לי , "טוב נו ... הוא כן " נכנעתי והוא חייך בגאווה .
"אתה הולך לספר למישהו ? " שאלתי , רק כדי להיות בטוחה .
"אלה חיי האהבה שלך , זה לא העסק שלי . "
נאנחתי בהקלה , "תודה ניילר " , חייכתי והסתובבתי חזרה לתוך הבית .
נכנסתי חזרה לסלון שלי ומצאתי את זאין מסתכל עלי עם מבט מאוכזב , "קרה משהו? " שאלתי בבלבול .
"מה נייל אמר על זה שחברה שלו מנשקת מישהו אחר ? " זאין שאל בקרירות .
חברה שלו ?
לקח לי כמה שניות להבין מה קורה פה . זאין חושב שנייל הוא החבר שלי .
לא יכולתי לעצור את עצמי מלצחוק בקול , "מה ?" זאין שאל , ללא ספק מופתע מהתגובה שלי .
"זאין ... נייל הוא בן דוד שלי . " אמרתי , עדיין צוחקת .
ההבעה של זאין נראתה הרבה פחות משועשעת משלי ...
**נקודת מבט של הארי**
אני מאוהב באלנה ?
השאלה הזאת מילאה את הראש שלי , ניסיתי לחשוב בהיגיון ...
היא יפה , תמיד מאושרת , מצחיקה , היא מבינה אותי ויודעת איך לעודד אותי .
בשלב הזה כבר דמיינתי את הפנים של אלנה , את הדרך שבה העיניים הירוקות שלה נוצצות כשהיא צוחקת ואת התלתלים שלה שקופצים על הכתפיים שלה כשהיא הולכת .
עכשיו הייתי בטוח בזה , בלי שום סימני שאלה .
אני אוהב את אלנה .
לא . אני מאוהב באלנה .
אני לא בדיוק בטוח איך זה קרה אבל מצאתי את עצמי יושב על הספה בסלון שלי , מחכה לאלנה .
ג'מה הסתכלה עליי מהצד השני של הספה במבט מרוצה , אותו מבט שהיה על הפנים שלה מאז שסיפרתי לה שאני באמת אוהב את אלנה .
סידרתי את הצווארון של החולצה שלי בפעם המליון כי הוא התחיל להרגיש לי קצת מחניק .
ג'מה הניחה את ידה על כתפי , "אתה יותר מידי לחוץ , הארי. היא מחבבת אותך, זה דיי ברור. אתה לא צריך לדאוג כל כך. "
עמדתי לענות כשפעמון הדלת צלצל .
"היא פה ? " קפאתי .
"היא פה . " ג'מה אמרה בהתרגשות .
זאת לא הפעם הראשונה שאלנה באה לפה , אבל זאת הפעם הראשונה שאלנה באה לפה בשבילי .
שמרתי על שקט עד שהפעמון נשמע שוב , יכולתי לדעת שאלנה כנראה מאבדת את הסבלנות שלה .
"הארי , לך תפתח את הדלת "
המשכתי להסתכל על הדלת , "תפתחי את ." אמרתי בפאניקה .
ג'מה התרוממה מהספה בכבדות , "שלא תגיד אחרי זה שאני לא עושה דברים בשבילך ! "
עקבתי במבטי אחרי ג'מה פותחת את הדלת ונותנת לאלנה להיכנס .
**נקודת מבט של אלנה**
"הו ,ג'ניפר "
"הו ,ווילאם "
הצטרפתי להארי וג'מה שצחקו למראה הקומדיה הרומנטית המגוחכת .
הסתכלתי בתשומת לב על הדרך בה האישה הסתכלה על הגבר. איזו הערצה מטופשת, לא יאומן.
אבל אז הבטתי בהארי, הרגשתי איך כל אותם הרגשות המתוקים מציפים אותי, כמו שאמרתי , הערצה מטופשת .
מסתבר שיש להארי וג'מה מסורת. בכל יום שבת להשאיל סרט קומדיה רומנטית דביק ולצחוק על הדמויות שם.
אני והארי ישבנו על ספה אחת כשג'מה נמרחה על הספה השניה .
יכולתי להישבע שמדי פעם הוא הגניב אלי מבטים. אבל לא רציתי לצפות ליותר מדי, שלא אתאכזב. שלא יישבר לי הלב.
שוב ...
אף פעם לא חשבתי שיהיה מישהו שיחליף את ליאם , עד שהכרתי את הארי ...
ליאם היה רוצה שאני אמשיך הלאה ולא אהיה תקועה בעבר .
הסתכלתי על הארי, והרגשתי את הדמעות המוכרות מטפסות במעלה עיניי , כאילו שכל הגעגועים לליאם חוזרים פתאום .
הארי נראה עייף מכל האווירה המייאשת של הסרט הגרוע שצפינו בו , אך עדיין הבחין בדמעה הקטנה שזלגה על הלחי שלי .
הוא היה מותש מדי כדי לשאול אותי מה קרה, ורק פתח את זרועותיו אלי, מזמין אותי לחיבוק. חייכתי חיוך קטן, והתכרבלתי בין זרועותיו, הוא ליטף את שערי, והשעין את סנטרו על ראשי.
המשכנו לצפות בסרט, כשאני מחובקת עם הארי, שלא אמר מילה.
כשכתוביות סוף הסרט הופיעו, ג'מה כבר נרדמה על הרצפה כשהרגליים שלה על הספה.
הארי נעשה ערני יותר, ואני כבר סיימתי לבכות. הבטנו זה בזה ארוכות, ועל פניו של הארי עלה חיוך קטן.
**נקודת מבט של הארי **
מנסיוני ידעתי, שאם בחורה בוכה – אתה לא שואל אותה מה קרה. אתה נותן לה חיבוק.
הסתכלתי על אלנה , בוחן אותה כאילו זאת הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים .
היא לא הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות. נכון, היא לא הייתה גבוהה מאוד. לא הייתה רזה מאוד,
אבל היא נראתה לי מושלמת .
חיוך קטן עלה על פניי. רציתי לנשק אותה, אבל פחדתי לפשל ולהרוס את הרגע , אני צריך את האווירה המתאימה .
רוצה לבוא לראות את החדר שלי?" שאלתי אותה בלחש, מלטף את שערותיה. תפסתי תלתל וסילסלתי אותו בין אצבעותיי.
"בטח", חייכה אלי.
עלינו במדרגות, יד ביד, מבלי ששמנו לב אפילו, משאירים מאחורינו את ג'מה שנרדמה על הרצפה בתנוחה שבטוח הולכת לכאוב לה שהיא תתעורר .
אלנה נכנסה לעומק החדר, בוחנת את המדפים שלי, ומתיישבת על המיטה הרחבה שלי .
"אני לא מאמינה שאתה וג'מה מבזבזים את השבת שלכם בלראות קומדיות רומנטיות דביקות " אלנה אמרה בזמן שהיא נשכבת לאחור על המיטה .
"כל כך סבלת ? " שאלתי בחיוך , מתיישב ליד הראש שלה .
"לא . זה... חמוד." הבטתי בה בהפתעה, אבל חמימות נעימה הציפה אותי.
היא חושבת שאני חמוד.
רגע... חמוד כמו ידיד או... חמוד ?
אוי, איזה אידיוט אני. אידיוט.
היא מחבבת אותי בתור ידיד. ואני חשבתי שזה יותר מזה, שהיא מרגישה כמוני...
ולחשוב שרציתי לנשק אותה... מה הייתי עושה אם היא הייתה מסרבת?
אלנה הביטה בי בהפתעה , כנראה שמה לב לשינוי הפתאומי במצב הרוח שלי ,"קרה משהו ?" היא שאלה בדאגה .
הבטתי על נקודה כלשהי בקיר , "אלנה, מה את מרגישה כלפיי ? " , שאלתי , מכין את עצמי אל נאום הידיד שאני הולך לקבל עכשיו .
הסתכלתי עליה , היא נראתה כאילו היא מחפשת תשובה .
תשובה שתגיד את מה שהיא רוצה שאני אדע , אבל גם לא תפגע בי .
"אני... מחבבת אותך" היא אמרה לבסוף .
"מחבבת?" חזרתי על המילה שלא רציתי לשמוע .
היא לא מרגישה אותו הדבר כלפיי.
היא קלטה את התגובה שלי ומיהרה להסביר את עצמה , "לא, לא. לא בדיוק מחבבת... אולי אפילו יותר מזה. אבל אנחנו בקושי מכירים והכל כל כך טרי. אני חייבת לעבור את כל השלבים לפני שאדע בבירור מה הרגשות שלי כלפייך", היא אמרה במהירות.
"כל השלבים? את רוצה שאציע לך לצאת לדייט רשמי?" חייכתי חיוך קטן.
היא חייכה בחזרה, "זה יהיה נחמד " .
הרחבתי את חיוכי, ירדתי מהמיטה אל הרצפה, וכרעתי ברך מול אלנה.
היא צחקה, והושיטה לי את ידה בשעשוע.
החזקתי את ידה, מנסה להיראות רשמי. "אלנה, האם תעניקי לי את הכבוד בכך שתצאי איתי לסרט ופופקורן על חשבוני ? "
אלנה התאפקה לא לצחוק בקול ולהרוס את הרגע. "אשמח מאוד, הארי ".
אוקיי אז אני ממש מקווה שאהבתם כי השקעתי עם הפרק הזה :) ^^
ועוד משהו ... בסוף החודש יש לי טיול שנתי וחשבתי להעלות שני פרקים ביחד לפני שאני יוצאת ... אבל לפני שזה קורה , אני צריכה שיהיו לי שני פרקים כתובים XD
אז ... יאללה לכתוב ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Nicole-סיפורים בהמשכים