?Do you really wanna live forever , forever or never

לפני הפרק , רציתי להגיד שזה ממש מאכז להשקיע בלכתוב פרק ואז לראות שיש רק שני קוראים ...

נכון , אני כותבת בעיקר בשביל עצמי אבל תמיד נחמד לדעת שאנשים קוראים ומעריכים את מה שאני כותבת :)

פרק 10 - עכשיו או לעולם לא :

**נקודת מבט של הארי**

"בבקשה ? "

"לא " .

"ממש בבקשה ? "

"טוב , נו "

"באמת ? "

"לא ."

ג'מה פלטה אנחת יאוש אחרי כל הנסיונות שלה לשכנע אותי לצאת איתה ועם לואי למועדון .

אני לא בטוח מתי זה קרה אבל ג'מה ולואי התחברו מאוד בזמן האחרון מה שאומר שהוא נמצא בבית שלנו הרבה , לא שיש לי בעיה עם זה .

מאז שהכרתי את לואי בפעם הראשונה נוצר בנינו חיבור ואפשר להגיד שהוא אחד מהחברים הכי טובים שלי .

"לואי . זרוק עליו כרית " שמעתי את ג'מה אומרת ומיד אחרי זה הרגשתי כרית מוטחת בראש שלי בדיוק מרשים .

"בשביל מה זה היה טוב ?! " התלוננתי תוך כדי סידור התלתלים שלי שהתבלגנו מההדף של הכרית .

"בשביל שני דברים – הראשון , זה כיף " , ג'מה עצרה כדי לתת כיף ללואי שנראה משועשע מכל המצב , "והשני , כי אתה לא מקשיב לי "

"בסדר , בסדר . אני בא " רטנתי בזמן שאני עולה לחדר שלי .

**נקודת מבט של אלנה**

"בבקשההה ? " טיילור ניסתה את מזלה פעם נוספת .

"בפעם האחרונה , לא . "

"אבל גם זאין , נייל , לואי וג'מה באים , וכמו שאני מכירה את ג'מה ולואי הם בטח יסחבו איתם את הארי ."

פתאום הרעיון של לצאת לאותו מועדון שגם הארי יהיה בו לא נשמע לי כל כך גרוע .

"בסדר , ניצחת . אבל – אני בוחרת את הבגדים שלי " התעקשתי .

-

טיילור בחנה אותי במבט מזועזע בפעם העשירית לפחות , "לא חשבתי שתלכי כל כך רחוק כשהרשתי לך ללבוש מה שאת רוצה . "

"מה הבעיה ? " התגוננתי , "את לובשת טרנינג . עם טרנינג לא באים למועדון . לשום מקום לא באים עם טרנינג, טרנינג שורפים. משמידים."

הסתכלתי על עצמי במראה , שוב .

אוקיי , טיילור צודקת . נראיתי כמו עקרת בית עייפה, אם לשלושה ילדים. 

"טיי, בחיים לא חשבתי שאגיד את זה, אבל..." היא הביטה בי בציפייה , "תלבישי אותי . "

היא שלפה במהירות מהארון שלי שמלה בצבע טורקיז כהה עם מחשוף מעוגל שמגיעה עד לברכיים , זרקה לעברי חגורת צמה לבנה, ונתנה לי נעלי עקב שחורות .

**נקודת מבט של הארי **

"אחלה קצב", ג'מה חייכה,מניעה את ראשה לקצב המוזיקה החזקה שנשמעה במועדון, הסתכלתי על זאין נייל ולואי שנראו נהנים גם הם , חייכתי חיוך קטן לעצמי .

הסתובבתי לכיוון השני וראיתי את טיילור מדברת עם אלנה ליד הכניסה , החיוך שלי התרחב .

ממתי רק לראות אותה גורם לי להתרגש כל כך ?

~"שלום ביית !"  פרצתי את דלת הבית שלי בחיוך, שם ג'מה ולואי חיכו לי, צופים בטלוויזיה בשעמום.

"היי הארי " ג'מה ענתה בחוסר עניין .

"אני חושב שמצאתי את האחת שלי" אמרתי בהתרגשות , "הו, נהדר. רגע... מספר 33 או 28? איבדתי ספירה", ג'מה מלמלה, וחזרה לזפזפ בין הערוצים.

ניגשתי לטלוויזיה וכיביתי אותה בבת אחת. "שתקו ותקשיבו לי", אמרתי, והתיישבתי על הספה מולם.

"ואו , לא הפסקת לחייך מאז שנכנסת לבית , אני כל כך מאושר בשבילך!" לואי צרח ונתן לי חיבוק מוחץ.  

"לואי.. אוויר... צורך... קיומי ... " ניסיתי להשחרר מהאחיזה שלו , "ספר לי . " הוא אמר והסתכל עלי בציפיה .

נאנחתי, אבל אז חזרתי לחייך חיוך רחב,  מחפש מה להגיד , "היא יפה?" לואי שאל בקריצה, ואני הנהנתי. "מאוד. יש יותר יפות ממנה, אבל משהו באישיות שלה ובחיוך שלה עושה את היופי שלה למיוחד, בלתי נשכח."

"אתה כל כך דלוק על אלנה ! " ג'מה התערבה בשיחה ,גורמת לי להסמיק , "אתה מסמיק, הו הארי!" היא אמרה ברגשנות מזוייפת .

"דיי כבר", מלמלתי במבוכה . " נו , נו ,מה עוד?" לואי שאל בציפייה.

"בעיקרון זהו ... עוד לא חשבתי מה אני עושה עם זה " אמרתי עם מעט אכזבה בקולי .~

הורדתי את המבט שלי מאלנה לשניה אחת והושטתי יד לבקבוק הבירה שהופיע על הבר , לקחתי לגימה ארוכה , "שותה? אתה לא קצת צעיר מדי?" נשמע קול מוכר מאחורי .

הסתובבתי כדי לפגוש את הפנים המחייכות של אלנה , "לא. אני בן 18. תרגישי חופשייה להמשיך בחיי היומיום המרגשים שלך" צחקתי בזמן שהיא התיישבה לידי .

"גם אותך גררו לפה באיומים ? " אלנה שאלה ברגע שהתיישבה בכיסא לידי .

 "איומי כרית , יותר נכון ..." מלמלתי בשקט , ולקחתי עוד לגימה מהבירה שלי .

"מה דעתך שנעוף מפה ? בכל מקרה , אני עדיין חייב לך סרט ופופקורן על חשבוני" חייכתי אליה בשובבות .

-

"או, או! הפרסומות תכף מתחילות, הארי !" אלנה קיפצה מולי, משתדלת לא להפיל את דלי הפופקורן הגדול שהחזיקה.

החזרתי את הארנק לכיסי, מחייך לעברה. היא הייתה כל כך יפה הערב, וזה בהחלט עדיף להיות פה איתה מאשר להישאר במועדון ההוא .

התיישבנו יחד במושבים שלנו באולם, בדיוק בזמן.

"קוקה קולה, והפעם בטעם חדש ומרענן!"  הפרסומת התחילה, מציגה את טיפות האדים הנוזלות באיטיות על הבקבוק.

"אדיר", לחשתי לאלנה, שהתחילה לחסל את הפופקורן, מרותקת למסך.

"לגמרי", לחשה בפה מלא.

 "אנחנו שרוטים, נכון  ? " זרמתי עם האהבה הבלתי מוסברת של אלנה לפרסומות שמשדרים לפני הסרט .

"אהא", גיחכה.

כעבור כמה פרסומות, התחיל סוף סוף הסרט. "ליל האימה".

אבל לצערי, שכחתי פרט אחד שולי וקטן , אלנה פחדנית .

מאוד .

"אומייגאד הארי ! למה הוא צריך לרצוח גם את האיש הזה ?!" אלנה כמעט צרחה, מסתירה את עיניה בידיה בפחד. נשמעה עוד צרחה מהמסך, ועוד נתז של דם. אלנה צעקה, קוברת את ראשה בחזי בהיסטריה.

חה . אולי דווקא לא לצערי .

חייכתי לעצמי, מניח את ידי על ראשה באבהיות. "אל תדאגי, הוא עוד מעט מסיים לערוף לו את הראש", לחשתי לה.

"וואו, זה מעודד." קולה נשמע במעומעם , אפילו כשהיא צינית היא חמודה.

ככה היא נשארה רוב הסרט, ראשה תקוע בחולצתי,כשהיא ממלמלת דברים לא מובנים.

"אלנה", לחשתי לה כשהסרט נגמר. ראשה לא זז, והתחלתי להיות קצת מודאג. הזזתי את גופי בזווית כזו שיכולתי לראות את פניה, היא ישנה.

היא נראתה כל כך מתוקה, כמו ילדה קטנה,כמעט ולא היה לי לב להעיר אותה, אבל האולם היה כבר ריק והסדרן שלח לי סדרת מבטים רצחניים.

"אלנה", לחשתי לה שוב, מעביר יד על לחייה. "קומי."

היא פקחה את עיניה בטשטוש, מביטה סביב.

אלנה ראתה שהיא שעונה עלי  והתרוממה במיידיות. "או, סליחה. אתה ממש נוח", הודתה, מגרדת בראשה במבוכה קלה.

צחקתי, והושטתי לה את ידי. היא תפסה אותה לאחר היסוס קל, ויצאה יחד איתי מהאולם.

"מעוניינת בארוחת ערב?" שאלתי בחיוך ג'נטלמני.

"אכלנו כבר פופקורן, לא? " היא חייכה אלי בחזרה.

"טוב, בקושי אכלנו מהפופקורן, כי את חיבקת אותי כל כך חזק עד שלא יכולתי להושיט את היד לכיוון של הדלי בכלל", צחקתי, והיא הסמיקה. 

"אל תעמיד פנים שלא נהנית מזה ".

-

תוך כמה דקות ישבנו בתוך המסעדה הקטנה כשמולנו צלחת מלאה בפנקייקים עם סירופ וקצפת .

חייכתי חיוך מסופק בזמן שצפיתי באלנה חותכת לעצמה חתיכה קטנה של פנקייק בעזרת המזלג שלה ומכניסה אותה לפה .

הבחנתי בטיפה קטנה של סירופ שנשארה בזווית הפה שלה , "יש לך משהו ... " אמרתי והצבעתי על הפינה הימנית של הפה שלי .

"כאן?" היא שאלה, מנסה לנקות את הסירופ מן הפה שלה .

"לא, כאן..."

"כאן ?"

"כאן..."

"כאן?"

"תני לי ... " אמרתי ונשענתי על השולחן , מתקרב אליה .

השתמשתי באגודל שלי כדי לנקות את הסירופ מהלחי שלה , גורם לה להסמיק .

נשארתי קרוב אליה והתחלתי לחקור את הפנים שלה , השפתיים שלה שהיו משוחות בליפסטיק כמעט חסר צבע , אף הכפתור הקטן שלה , השיער המתולתל-גלי בצבע שטני שאם לא היה ערב עכשיו היה מקבל גוונים של בלונד בגלל השמש .

וכמובן , החלק האהוב עלי , העיניים .

עיניים ירוקות גדולות , שברגע זה מסתכלות עלי , מחכות לצעד הבא שלי .

אבל ... מה יהיה הצעד הבא שלי ?

זה לא אמור להיות קשה , רק תנועה אחת שתסגור את המרחק הקטן שעדיין נותר בנינו ,תנועה אחת שתביא אותי בדיוק למקום שבו אני רוצה להיות .

אבל מצד שני , אולי זה לא המקום , אולי זה לא הזמן .

אותה תנועה שמסוגלת ליצור משהו ביני לבין אלנה מסוגלת גם באותה הקלות להרוס את הכל .

מבט נוסף בעיניים של אלנה , זה עכשיו או לעולם לא .

הרמתי את היד שלי מהשולחן והנחתי אותה בעדינות על הלחי של אלנה , המבט שלה הועבר במהירות אל היד שלה ואז חזרה עליי .

בעזרת היד שלי משכתי את הראש של אלנה קרוב יותר אלי , כל תנועה שלי הייתה איטית והססנית , מסגירה את חוסר הביטחון בנוגע למעשים שלי .

ואז , מין תחושה מוזרה כזאת , כאילו עובר בי זרם לא מוסבר של התרגשות .

הנשיקה הכי מדהימה שאי פעם חוויתי , כל הפחד וחוסר הבטחון נעלמו פתאום .

ברגע אחד , שכחתי שאנחנו באמצע מסעדה .

ברגע אחד , שכחתי שיש מסביבנו עוד אנשים .

ברגע אחד , הכל היה מושלם .

עם כל כמה שזה קצר , אין לכם מושג כמה שכתובים החלק של הארי ואלנה עבר עד שהוא הגיע לזה XD

מקווה שאהבתם D:

רק רציתי להגיד שפרק 9 הוא פרק שאני מאוד אוהבת וממש חיכיתי לפרסם אותו ^^

וזה גם הפרק שאחריו נפסיק לקרוא להארי מפגר בעל קליטה איטית XD

אז רק שתדעו שממש השקעתי ומקווה שתאהבו D:

פרק 9 - נאום הידיד :

**נקודת מבט של טיילור**

נייל הסתכל עלי ועל זאין במבט מופתע שנמשך כמה שניות ואז יצא מהבית , נתתי לזאין מבט מתנצל לפני שרצתי אחרי נייל 

הוא הבין שאני מאחוריו והסתובב , "איפה החבר שלך ? " שאל , מתגרה בי .

"הוא לא החבר שלי " אמרתי בעקשנות .

נייל המשיך להסתכל עליי , רומז לי שהוא לא מאמין לי , "טוב נו ... הוא כן " נכנעתי והוא חייך בגאווה .

"אתה הולך לספר למישהו ? " שאלתי , רק כדי להיות בטוחה .

"אלה חיי האהבה שלך , זה לא העסק שלי  . "

נאנחתי בהקלה , "תודה ניילר " , חייכתי והסתובבתי חזרה לתוך הבית .

נכנסתי חזרה לסלון שלי ומצאתי את זאין מסתכל עלי עם מבט מאוכזב , "קרה משהו? " שאלתי בבלבול .

"מה נייל אמר על זה שחברה שלו מנשקת מישהו אחר ? " זאין שאל בקרירות .

חברה שלו ?

לקח לי כמה שניות להבין מה קורה פה . זאין חושב שנייל הוא החבר שלי .

לא יכולתי לעצור את עצמי מלצחוק בקול , "מה ?" זאין שאל , ללא ספק מופתע מהתגובה שלי .

"זאין ... נייל הוא בן דוד שלי . " אמרתי , עדיין צוחקת .

ההבעה של זאין נראתה הרבה פחות משועשעת משלי ...

**נקודת מבט של הארי**

אני מאוהב באלנה ?

השאלה הזאת מילאה את הראש שלי , ניסיתי לחשוב בהיגיון ...

היא יפה , תמיד מאושרת , מצחיקה , היא מבינה אותי ויודעת איך לעודד אותי .

בשלב הזה כבר דמיינתי את הפנים של אלנה , את הדרך שבה העיניים הירוקות שלה נוצצות כשהיא צוחקת ואת התלתלים שלה שקופצים על הכתפיים שלה כשהיא הולכת .

עכשיו הייתי בטוח בזה ,  בלי שום סימני שאלה .

אני אוהב את אלנה .

לא . אני מאוהב באלנה .

אני לא בדיוק בטוח איך זה קרה אבל מצאתי את עצמי יושב על הספה בסלון שלי , מחכה לאלנה .

ג'מה הסתכלה עליי מהצד השני של הספה במבט מרוצה , אותו מבט שהיה על הפנים שלה מאז שסיפרתי לה שאני באמת אוהב את אלנה .

סידרתי את הצווארון של החולצה שלי בפעם המליון כי הוא התחיל להרגיש לי קצת מחניק .

ג'מה הניחה את ידה על כתפי , "אתה יותר מידי לחוץ , הארי. היא מחבבת אותך, זה דיי ברור. אתה לא צריך לדאוג כל כך. "

עמדתי לענות כשפעמון הדלת צלצל .

"היא פה ? " קפאתי .

"היא פה . " ג'מה אמרה בהתרגשות .

זאת לא הפעם הראשונה שאלנה באה לפה , אבל זאת הפעם הראשונה שאלנה באה לפה בשבילי .

שמרתי על שקט עד שהפעמון נשמע שוב , יכולתי לדעת שאלנה כנראה מאבדת את הסבלנות שלה .

"הארי , לך תפתח את הדלת "

המשכתי להסתכל על הדלת , "תפתחי את ." אמרתי בפאניקה .

ג'מה התרוממה מהספה בכבדות , "שלא תגיד אחרי זה שאני לא עושה דברים בשבילך ! "

עקבתי במבטי אחרי ג'מה פותחת את הדלת ונותנת לאלנה להיכנס .

**נקודת מבט של אלנה**

"הו ,ג'ניפר "

"הו ,ווילאם "

הצטרפתי להארי וג'מה שצחקו למראה הקומדיה הרומנטית המגוחכת .

הסתכלתי בתשומת לב על הדרך בה האישה הסתכלה על הגבר. איזו הערצה מטופשת, לא יאומן.

אבל אז הבטתי בהארי, הרגשתי איך כל אותם הרגשות המתוקים מציפים אותי, כמו שאמרתי  , הערצה מטופשת .

מסתבר שיש להארי וג'מה מסורת. בכל יום שבת להשאיל סרט קומדיה רומנטית דביק ולצחוק על הדמויות שם. 

אני והארי ישבנו על ספה אחת כשג'מה נמרחה על הספה השניה .

יכולתי להישבע שמדי פעם הוא הגניב אלי מבטים. אבל לא רציתי לצפות ליותר מדי, שלא אתאכזב. שלא יישבר לי הלב.

שוב ...

אף פעם לא חשבתי שיהיה מישהו שיחליף את ליאם , עד שהכרתי את הארי ...

ליאם היה רוצה שאני אמשיך הלאה ולא אהיה תקועה בעבר .

הסתכלתי על הארי, והרגשתי את הדמעות המוכרות מטפסות במעלה עיניי , כאילו שכל הגעגועים לליאם חוזרים פתאום .

הארי נראה עייף מכל האווירה המייאשת של הסרט הגרוע שצפינו בו , אך עדיין הבחין בדמעה הקטנה שזלגה על הלחי שלי .

הוא היה מותש מדי כדי לשאול אותי מה קרה, ורק פתח את זרועותיו אלי, מזמין אותי לחיבוק. חייכתי חיוך קטן, והתכרבלתי בין זרועותיו,  הוא ליטף את שערי, והשעין את סנטרו על ראשי. 

המשכנו לצפות בסרט, כשאני מחובקת עם הארי, שלא אמר מילה.

 כשכתוביות סוף הסרט הופיעו, ג'מה כבר נרדמה על הרצפה כשהרגליים שלה על הספה.

הארי נעשה ערני יותר, ואני כבר סיימתי לבכות. הבטנו זה בזה ארוכות, ועל פניו של הארי עלה חיוך קטן.

**נקודת מבט של הארי **

מנסיוני ידעתי, שאם בחורה בוכה – אתה לא שואל אותה מה קרה. אתה נותן לה חיבוק.

הסתכלתי על אלנה , בוחן אותה כאילו זאת הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים .

היא לא הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות.  נכון, היא לא הייתה גבוהה מאוד. לא הייתה רזה מאוד,

אבל היא נראתה לי מושלמת .

חיוך קטן עלה על פניי. רציתי לנשק אותה, אבל פחדתי לפשל ולהרוס את הרגע  , אני צריך את האווירה המתאימה .

רוצה לבוא לראות את החדר שלי?" שאלתי אותה בלחש, מלטף את שערותיה. תפסתי תלתל וסילסלתי אותו בין אצבעותיי.

"בטח", חייכה אלי.

עלינו במדרגות, יד ביד, מבלי ששמנו לב אפילו, משאירים מאחורינו את ג'מה שנרדמה על הרצפה בתנוחה שבטוח הולכת לכאוב לה שהיא תתעורר .

אלנה נכנסה לעומק החדר, בוחנת את המדפים שלי, ומתיישבת על המיטה הרחבה שלי .

"אני לא מאמינה שאתה וג'מה מבזבזים את השבת שלכם בלראות קומדיות רומנטיות דביקות " אלנה אמרה בזמן שהיא נשכבת לאחור על המיטה .

"כל כך סבלת ? " שאלתי בחיוך , מתיישב ליד הראש שלה .

"לא . זה... חמוד." הבטתי בה בהפתעה, אבל חמימות נעימה הציפה אותי.

 היא חושבת שאני חמוד.

 רגע... חמוד כמו ידיד או... חמוד ?

אוי, איזה אידיוט אני. אידיוט.

היא מחבבת אותי בתור ידיד. ואני חשבתי שזה יותר מזה, שהיא מרגישה כמוני...

ולחשוב שרציתי לנשק אותה... מה הייתי עושה אם היא הייתה מסרבת?

אלנה הביטה בי בהפתעה , כנראה שמה לב לשינוי הפתאומי במצב הרוח שלי ,"קרה משהו ?" היא שאלה בדאגה .

 הבטתי על נקודה כלשהי בקיר , "אלנה, מה את מרגישה כלפיי ? " , שאלתי , מכין את עצמי אל נאום הידיד שאני הולך לקבל עכשיו .

הסתכלתי עליה , היא נראתה כאילו היא מחפשת תשובה .

תשובה שתגיד את מה שהיא רוצה שאני אדע , אבל גם לא תפגע בי .

 "אני... מחבבת אותך" היא אמרה לבסוף .

"מחבבת?" חזרתי על המילה שלא רציתי לשמוע .

 היא לא מרגישה אותו הדבר כלפיי.

היא קלטה את התגובה שלי  ומיהרה להסביר את עצמה , "לא, לא. לא בדיוק מחבבת... אולי אפילו יותר מזה. אבל אנחנו בקושי מכירים והכל כל כך טרי. אני חייבת לעבור את כל השלבים לפני שאדע בבירור מה הרגשות שלי כלפייך", היא אמרה במהירות. 

"כל השלבים? את רוצה שאציע לך לצאת לדייט רשמי?" חייכתי חיוך קטן.

 היא חייכה בחזרה,  "זה יהיה נחמד " .

הרחבתי את חיוכי, ירדתי מהמיטה אל הרצפה, וכרעתי ברך מול אלנה.

 היא צחקה, והושיטה לי את ידה בשעשוע.

החזקתי את ידה, מנסה להיראות רשמי. "אלנה, האם תעניקי לי את הכבוד בכך שתצאי איתי לסרט ופופקורן על חשבוני ? "

אלנה התאפקה לא לצחוק בקול ולהרוס את הרגע. "אשמח מאוד, הארי ".

אוקיי אז אני ממש מקווה שאהבתם כי השקעתי עם הפרק הזה :) ^^

ועוד משהו ... בסוף החודש יש לי טיול שנתי וחשבתי להעלות שני פרקים ביחד לפני שאני יוצאת ... אבל לפני שזה קורה , אני צריכה שיהיו לי שני פרקים כתובים XD

אז ... יאללה לכתוב ?

לפני הפרק ...

שר הוציאה קליפ חדש *~*

וזה אחד השירים שאני הכי אוהבת מהאלבום שלה DD:

פרק 8 - אני מאוהב באלנה ?

**נקודת מבט של ג'מה**

"א-אני מצטערת " גמגמתי בלחץ והסתכלתי עליו , שוכחת מהעובדה שאני יושבת על הרצפה באמצע המסדרון .

"זה בסדר , הייתי צריך להסתכל לאן אני הולך " הוא אמר והושיט לי את ידו כדי לעזור לי לקום , "אני לואי "

הייתי בהלם . לואי טומלינסון , אחד האנשים הכי מקובלים בבית הספר .

"עכשיו הגיע הרגע שבו את אומרת לי את השם שלך " הוא התלוצץ וגרם לי להילחץ עוד יותר , " אני ג'מה " חייכתי אליו בניסיון להרגיע את עצמי .

זה לא עבד .

הוא צחק לנוכח העובדה שהתנהגתי כאילו פגשתי את מינימום ג'סטין ביבר , "אז ג'מה , אנחנו יוצאים היום לפארק , את רוצה לבוא ? "

"אני ? " אמרתי כלא מאמינה , מה שגרם ללואי להיראות עוד יותר משועשע .

"את רואה פה עוד ג'מה ? " הוא חייך את החיוך הטיפשי אך המקסים שלו .

"אני אראה אם אני פנויה בשבילך " אמרתי בניסיון דיי נואש להיראות קשה להשגה .

 הוא הוציא חתיכת נייר מהכיס וכתב עליה כמה ספרות , "אם תצליחי לפנות לי זמן בלוח הזמנים הלחוץ שלך , תתקשרי אלי "  הוא אמר והושיט לי את הנייר .

המשכתי לחייך בזמן שהסתכלתי על לואי מתרחק  ,  "למישהי יש דייט היום " טיילור אמרה בטון מתגרה .

 "זה לא דייט , הוא פשוט לא רוצה ללכת לבד אז אנחנו הולכים – "

"ביחד ? " אלנה וטיילור צחקו .

**נקודת מבט של הארי**

כמו בכל יום בזמן ארוחת הצהריים יצאתי לחצר כדי לשבת בחוץ .

הופתעתי לראות את אלנה יושבת על הספסל הקבוע שלי , "אמ , היי ? " אמרתי במעט חשדנות .

"שלום לך " היא אמרה עם חיוך רחב .

"מה את עושה כאן ? " חקרתי , "ממתי זה פשע לרצות לשבת איתך ? " אלנה צחקה .

משכתי בכתפיי באדישות והתיישבתי לידה  , אלנה הסתכלה עליי ופיהקה פיהוק גדול  .

"עייפה ? " שאלתי בשעשוע .

"קשה לי לישון אם אני בריב עם מישהו " היא אמרה עם חיוך קטן.

התקרבתי אליה וכרכתי את ידי מסביב לכתף שלה והיא שמה את הראש על הכתף שלי .

"מחר אני נפגש עם אמא שלי... " אמרתי .

"אתה מתרגש ? " היא הרימה את ראשה מהכתף שלי והסתכלה עליי .

"יותר בכיוון של לחוץ ... "

**נקודת מבט של זאין**

ישבתי על הספה בסלון  של טיילור וחיכיתי שהיא תצא מהחדר שלה , אני עדיין לא מאמין שהסכמתי לזה .

איזה מין בחור מסכים לעזור לילדה שהוא אוהב לבחור שמלה לדייט שלה עם מישהו אחר ?

כנראה שאני .

תופפתי עם הרגל שלי על הרצפה בשעמום עד ששמעתי דלת נפתחת וטיילור נעמדה מולי ,

ואוו .

כבר הייתי עם הרבה בחורות יפות ... אחרי הכל , אני זאין מאליק ..

אבל טיילור נראתה מדהים .

היא לבשה שמלה לבנה באורך בינוני ומעליה ג'קט עור שחור קצר והשיער הבלונדיני שלה גלש על הגב שלה בגלים קטנים .

"אז ... מה אתה חושב ? " טיילור שאלה , נראת מודאגת .

"זה , אממ ... ואוו " היה כל מה שהצלחתי להגיד .

היא הביטה בי במבט מבולבל , "זה וואו טוב או רע ? "

"זה וואו מושלם " חייכתי , ממשיך להסתכל עליה .

"אז כדאי לי ללבוש את זה ? " היא חייכה והסתובבה במקום , נראית פחות לחוצה , עמדתי להגיד 'כן' אבל אז נזכרתי שהיא יוצאת עם סאם , לא איתי ....

"אני חושב שזה יותר מידי בשביל דייט ראשון , יותר יתאים שתלבשי ... " אמרתי ותוך כדי ניגשתי לארון שלה .

פתחתי את הארון וטיילור מיד סגרה אותו , "הארון שלי הוא פרטי ! "  היא אמרה ונעמדה מולי , חוסמת את הגישה שלי אל הארון .

חייכתי , "את רוצה שאני אעזור לך או לא ?"

היא העמידה פניי חושבת לכמה שניות , "לא " , אמרה וצחקה .

"אז למה אני כאן ? " שאלתי  , "זאת שאלה מצויינת " היא אמרה בהתגרות .  

הסתכלתי על טיילור שוב  , " כדאי שתחליפי בגדים , את לא רוצה להרוס את השמלה "

"צודק " היא אמרה ודחפה אותי קלות על הספה אבל תפסתי את היד שלה והיא נפלה ביחד איתי ...

 עלי .

הפכתי את שנינו כך שאני שוכב מעליה  ונשענתי על הידיים שלי כדי לא לכפות עליה את המשקל שלי , הסתכלתי אל תוך העיניים הכחולות שלה ולרגע הרגשתי כאילו הכל נעצר , כאילו אני וטיילור האנשים היחידים בעולם .

ראיתי סומק קל עולה על לחייה. ליטפתי אותן בעדינות, והיא עקבה בעינייה אחרי תנועת אצבעותיי. החזרתי את מבטי אל עיניה והיא הביטה אל שלי. שפתיי התקרבו אל שלה   , היא לא זזה  .

התקרבתי עוד יותר, שפתיי נגעו בעדינות בשלה .

הכל היה מושלם .

עד שהדלת נפתחה ...

היא נבהלה והדפה אותי כך שנפלתי על הרצפה והיא קמה מהספה .

התרוממתי מהרצפה וראיתי את אותו הנער הבלונדיני שראיתי לפני כמה ימים מדבר עם טיילור ברחוב .

"נייל ! " טיילור אמרה , מופתעת .

נייל . זה השם שלו .

הוא הסתכל על טיילור , ואז עלי ויצא במהירות מהבית , סוגר את הדלת מאחוריו .

טיילור הסתכלה עליי במבט מתנצל ורצה אחרי נייל .

זה לא נראה טוב ....

**נקודת מבט של הארי**

ישבתי בסלון וחשבתי על היום שלי .

על היום שלי , ועל אלנה .

המחשבה על אלנה גרמה לי לחייך לאוויר , מה שבטח נראה מוזר למי שיסתכל מהצד .

נשכבתי על הספה וחשבתי על מחר , מחר אני פוגש את אמא שלי ...

מחר אלנה נפגשת עם מייקל . אוח , שוב פעם אלנה .

חשבתי לדבר על זה עם ג'מה אבל זה רק יחזק את הטענה שלה שאני מאוהב באלנה .

למרות שזה נכון ....

רגע , מה ?!

לקח לי דיי הרבה זמן עם הפרק הזה ולמרות הכל הוא עדיין יצא קצר :$

אבל זה בגלל שלא בדיוק ידעתי מה אני רוצה שיקרה פה ...

אבל החלטתי פשוט להתחיל ולראות לאן זה יזרום

זאת התוצאה , מקווה שאהבתם :)