להתבגר ולהתגבר

ק', אהוב שלי
בחרתי להתרחק ממך. למה אתה שואל?! כי אני מפחדת. לא, לא ממך ! אני מפחדת להתאהב בך, אני מפחדת שאם נמשיך ככה אני אתאהב בך עד מעל הראש ואולי זה לא יהיה הדדי ואז סתם יכאב. כי אתה בן, ואני לא שופטת. אבל אתם לא נקשרים כמו שאנחנו נקשרות. וכבר נקשרתי אליך. אתה חרוט אצלי, אתה חלק בלתי נפרד מחיי.
ואולי זה יצא קצת בקיצוניות והתעצבנתי עליך יותר מידי השבת, וכעסתי עליך יותר מידי. אני מצטערת אני פשוט לא רוצה ליפול לתוך זה. אני לא רוצה להתמכר לזה, להישאב לזה. כי אני כל כך צריכה את זה ק' !!! מי כמוך יודע. כמה אני בוכה לך שאני צריכה את האחד הזה שאני אדע בוודאות שאיתו אני אתחתן, שהוא יהיה זה שיבוא ולא ילך ! ואני כל כך צריכה אותו, האת האחד הזה שיחבק וירגיע, ושאני ארגיש בטוחה לידו ואדע שהוא לא ילך אפ'פעם, שהוא יישאר לנצח. ואני פאקיינג רק בת 17. איזה בעל ואיזה נעלים. ואני מפחדת שכשאני איתך לשבור את השמירת נגיעה.. כי מה לעשות, כשישבת לידי כשראינו סרט הייתי ככה קרובה לחבק אותך חזק חזק להרגיש פיזית שיש מישהו שנמצא לידי. ואם נמשיך ככה אני יודעת שאפול, בוודאות! כי זה כבר גדול עליי כל העסק הזה. זה כבר יותר גדול ממני כל הנסיונות האלה. אני מיואשת. 
אתה יודע מה הכי מתסכל? שכל מה שאני כותבת פה בכלל לא יגיע אליך. למה? כי אתם הבנים לא יודעים מה זה אומר להתרחק. אם אני יגיד לך שאני רוצה להתרחק אתה ישר תברח ואפילו שלום ברחוב לא תגיד לי, וזאת לא הכוונה שלי. הכוונה שלי היא שפשוט לא נהייה החברים הכי טובים. שפשוט נהייה ידידים רגילים. של היי וביי מה קורה מה נשמע וזהו! לא מעבר.

אוווך כל כך מתסכל אותי שאני לא יכולה לשתף אותך בזה מהפחד לאבד אותך...