בלוג ההרזיה שלי

אוקי אני נורא מצטערת שככה אני אמורה להתחיל את הבלוג אבל העניין הבא

פשוט מוציא אותי מדעתי.

אני מבקשת, ומתחננת תפסיקו לכתוב לי בתגובות שאני "הורסת" לעצמי את הגוף,

גורמת לו נזק, שאני צעירה מדי בשביל זה וכו וכו.

מה עדיף, להיות בהשמנת יתר ולהמציא לזה תירוץ שאתה רק בן 12?

תשמעו קצת לדברים שאתם אומרים!

נכון אי אפשר לחיות עם 1000- קל' ביום אבל זה רק לתקופה מסויימת..

אחר כך אני אמשיך לכתוב פה כמה אני אוכלת, כלומר אני יעלה כל יומיים ב100 קל'.

אני גם בטוחה שאני לא אחזיק הרבה זמן עם 200 קל' ליום אבל אני אתרגל כמו בחודש ההוא.

תפסיקו להתערב לי בדברים ובאוכל שאני אוכלת,

ולהגיד שאתן עברתן את זה, ושבאתן לעזור וולהזהיר וכו.

דיי. תפסיקו לעשות מעצמכן חכמות בקשר לזה..

זה פשוט כבר עצוב עד כמה שאתן חושבות שאתן אשכרה "עוזרות".

למה שאני אקשיב לכן? אתם סתם אנשים בשבילי.

אני יודעת שאני תוקפת, אבל במקום להיות בדעה של עצמכם, תקשיבו לדברים שלי גם.

ותנסו להיות בעמדה שלי.

אני לא פה בשביל להרעיב את עצמי, לא אכפת לי מה כולם חושבים עכשיו,

אתם תחשבו אחרת בעוד כמה חודשים.

אחרי שאני ארזה את הקילוגרמים האלה, אני אהיה גאה בעצמי,

ואני אהיה שלמה עם עצמי.

אני אתחיל לאהוב את עצמי, הדיאטה הזאת בשבילי.

אז בשביל לחסוך ממכם וממני זמן בתגובות, פשוט תדלגו על הבלוג הזה,

אם זאת התגובה שבאלכם לכתוב. תגובות כמו בהצלחה וכו יתקבלו בברכה.

כי התגובות של "העזרה" רק נותנות לי דלק כדי להמשיך בדיאטה..

אולי אני תקיפה מדי לקוראים שלי פה, אבל אני לא מבקשת פה קוראים, זה בלוג דיאטה ולא בלוג עזרה.

זה יומן קל'... אני גם אמשיך לכתוב פה כמה אני אוכלת ואיזה תפריטים אני עושה לעצמי גם

אם לא יהיו פה תגובות בכלל.

שבוע טוב לכולם, ותקראו את הפוסט הזה ותפנימו.

לא אכפת לי מה אתם חושבים עלי ברגע זה.

להת'.