כמה עבדתי על הפרק הזה !!
מקווה שתהנו ♥
פרק שישי :
"נייט אני חייבת לדבר אי.."
התפרצתי למשרד שאני מתנשפת אחרי הריצה מהמרתף למטה עד למשרד, לא מחכה למעלית בפחד
כאילו מישהו רודף אחרי צועקת את המשפט הזה אבל אחרי שראיתי שהוא לא לבד והוא נמצא
עם שלושה אנשים סתמתי, נשמתי עמוק ואמרתי בנועם "נייט אני צריכה אותך דחוף"
ולפני שהוא יוכל להגיב "זה לא סובל דיחוי" הוא הסתכל עליי לכמה שניות
ואז הפנה את מבטו אל שלושתם ואמר "תסלחו לי, אני שנייה חוזר".
יצאתי
מהמשרד מחכה לו בחוץ הולכת מצד לצד לא יודעת איך אני הולכת להגיד את מה שרציתי, אם
הוא יודע או לא, ואיך אני ינסח את זה? – "נייט מצאו את מי שתכנן להרוג את
החבר הכי טוב שלך" או "נייט ג'וני הרג אותו וניראה לי מעורב גם ברצח של
עוד כמה אנשים יקרים לנו" איך מנסחים את זה שמצאנו אותו? אני רגילה שנותנים
לי תמונה, שם, מקום ומה לעשות איתו ואני פשוט מבצעת, אני לא זאתי שמוצאת אותם
ומתכננת תוכניות.
המשכתי לחשוב אך נייט יצא וקטע את מחשבותי לדרך הכי טוב לנסח את
מה שגיליתי, "אני מקווה בשבילך שזה טוב" אמר אחרי שהוא סגר את הדלת של
המשרד ומתקדם אליי, "זה ג'וני, ג'וני מונטגומרי " אמרתי רק את השם שלו
מקווה שהוא יבין על מה אני מדברת, לא משתמשת בשום משפט שעבר בראשי לוקחת נשימה
"נוויל אמר שזה היה הוא" אמרתי מסתכלת עליו מחכה לראות אם הוא הבין
מקווה שאני לא יצטרך לפרט על מה אני מדברת ומה לעזעזאל הוא עשה. "את
בטוחה?" שאל גורם לי לקצת נחת מזה שהוא פשוט מבין אותי ולא צריך הסברים, "במאה
אחוז, הוא הודה בזה, מה עושים?" שאלתי מנסה לדבר בקול נורמלי לא מגלה את כל
מה שעובר בראשי. "אני נכנס לישיבה, אני יצא ואני יקרא לך ולגיימס נחשוב על
משהו" אמר כשהוא מסתובב לכיוון המשרד ולפני שהוא פתח את המשרד, שידו עוד
הייתה על הידית "עבודה טובה אן" הוא אמר מחייך ונכנס. נשארתי ככה עוד
כמה דק', נייט הוא לא מאלה שמחייכים או שמחלקים מחמאות, אם הוא אומר את זה זה אומר
שזה משהו גדול, מאוד.
"אני לא מבינה מה הבעיה, אני יתפוס
אותו עם גיימס ונקרע אותו מכות עד שמנתח פלסטי לא יוכל לסדר אותו חזרה" גיימס
לא יכל לעצור ופלט צחוק, "לא, צריך לעשות את זה בדרך חכמה" נייט אמר מתעלם
מגיימס כשהוא עם הגב אלינו מסתכל מבעד לחלון. "גיימס אמרת שיום שישי יש את
המסיבה במועדון של איבן?" נייט שאל כשהוא מסתובב ומסתכל על שנינו, "כן,
הוא חוגג על הפתיחה החדשה והזמין את כל החברים הקרובים אליו " אמר כשהוא
מסתכל על נייט במבט רציני. "טוב אז אני רוצה שתדאג להכניס את אן ואותך למסיבה
יש לנו רק יום לסדר אותה" אמר מפנה את מבטו אליי, לרגע לא אמרתי כלום ואז
קלטתי מה הוא אמר "מה? אני?" שאלתי בהלם, "אני?" שואלת שוב מוודאת
שהאוזן שלי בסדר "כן, את " אמר מרים את האייפון שלו מחייג לכמה מספרים
"מוכנה לחזור לחייך הקודמים?" שאל בחיוך גורם לי לאי הבנה ובלבול.
"נייט אני יוכל להסתדר לבד"
אמרתי בפעם המאה. "הוא מכיר אותך, כולם מכירים אותך, את צריכה שנסוואה אותך
תפסיקי להיות עקשנית" אמר משיב אותי על הכיסא. "אתה זוכר שהייתי מלכת
הברביות בעבר, אני יסתדר" אמרתי קמה מהכיסא "ואת זוכרת שאני מחליט ואני
אומר שאת תשבי פה, אז את תשבי" אמר משיב אותי שוב. פה כבר לא התווכחתי,
וויתרתי לו ונתתי להם שיסדרו לי את השיער, פנים, בגדים, כל מה שהם רוצים העיקר אני
יהרוג אותו, אני יהרוג את הבן אדם שהרס לי את החיים.
"את בסדר?" גיימס שאל כשישבנו
במכונית היקרה שנייט נתן לנו.
"ניראה לי" אמרתי מסדרת את
הפאה ששמו לי בראש.
הייתי נראית כל כך שונה עם הבגדים,
ציפורניים, פאה, עקבים ! – אני, עקבים !!
השמלה הייתה נראית לי קצרה מדי אבל ונסה
הסטייליסטית שנייט שכר הכריחה אותי ללבוש אותה, אז עכשיו אני כל שנייה צריכה לסדר
אותה, העקבים אם לומר את האמת לא כל כך הפריעו לי, משום מה הלכתי עליהם כאילו אני
שלוש שנים עדיין לובשת עקבים במקום מגפיים.
מעל השמלה לבשתי מעיל בצבע שחור ארוך
שיסתיר את כל השמלה. הפאה הייתה קצת מגרדת אבל גרייס הקוסמטיקאית שמה אותה והבטיחה
שאפילו אם אני יוריד את הראש למטה וירים אותו בחזרה למעלה היא לא תיפול, ואל תחשבו
שלא ניסיתי, ניסיתי וזה באמת לא נפל.
עצרנו מול המועדון היו כמה אנשים עומדים
בחוץ מנסים להיכנס. התקדמנו אני וגיימס אל הסלקטור "דיימן הייסטינג"
גיימס אמר. היינו בטוחים שנוכל להיכנס כי דיימן האמיתי כבר לא בין החיים וגם כי
גיימס היה דומה לו באופן מפחיד, אי אפשר פשוט לזהות ביניהם.
הוא פתח לנו את הדלת, נותן לנו אישור
להיכנס – טוב אז שלב 1 עבר בהצלחה.
נכנסו אל תוך המועדון. הוא היה חשוך אבל
מלא באורות, הוא היה מיוחד. האורות רצו ממקום למקום והעירו חלקים בכל מקום, הבר
היה הכי מואר וכשהסתכלתי לשם ראיתי אותו, את ג'וני, הוא ישב ליד בחורה מדבר איתה
באוזן היא צוחקת מכל מילה שהוא אומר והוא לבנתיים נהנה מללטף אותה.
"הינה הוא" צעקתי באוזן של
גיימס מנסה להתגבר על הרעש החזק של המוזיקה, התקדמנו לעבר הבר והתיישבנו רק שני
כיסאות לידו. ידעתי שהוא מסתכל עליי בזמן שהורדתי את המעיל, הנחתי אותו על הכיסא
והתיישבתי.
הברמן התקרב אלינו שואל אם אנחנו רוצים
להזמין אני אמרתי מרטיני מלוכלך וגיימס הזמין בירה. בזוית העין ראיתי את ג'וני
מסתכל עליי וידעתי שאני חייבת לעשות את שלב 2.
** תפעילו את זה עכשיו ותעבירו לשנייה - 0:12 **
מוזיקה ♥
שתיתי שלוש כוסות של וודקה ותפסתי בידו
של גיימס, בדרך מסתכלת על ג'וני מפתה אותו בעייני וממשיכה ללכת.
הוודקה כנראה עלתה לי לראש כי פשוט לא
יכלתי להפסיק לרקוד, כולי הייתי מלאת אדרנלין, רציתי רק לרקוד ולקפוץ אבל עדיין
הייתי מפוקסת, זוכרת למה אני פה ומה שאר השלבים.
רקדתי צמוד לגיימס, יותר צמוד משהיינו אי
פעם, עליתי וירדתי כשגבי מוצמד לחזהו, רוקדת מסביבו כורכת את ידיי מסביב לצווארו
ומתפתלת למעלה ולמטה. הוא כרך את ידיו מסביב למותניי זז איתי לפי המוזיקה, הרגשתי
כל כך משוחררת, כאילו עד עכשיו הייתי קשורה עם שרשראות ועכשיו שברו אותם ואני
חופשייה. היו כל כך הרבה אנשים ברחבה שכדי לראות את ג'וני ולדעת איפה הוא הייתי
צריכה ממש לעמוד על קצות אצבעותי ולנסות להסתתר מאחורי אנשים. הגנבתי מבט אל
ג'וני, אבל אז קלטתי שהוא לא שם, סובבתי את כל הגוף ונתקלתי בגוף של מישהו אחר
ולא, לא הגוף של גיימס.
הוא תפס בידי שומר על השיווי משקל שלי,
"אוו ילדה, תשימי לב לאן שאת הולכת" ג'וני אמר בחיוך רחב, הסתכלתי
בעיניו עצבנית על זה שהוא עבד עליי ככה וזה ייצא כאילו חיפשתי אותו.
"סליחה, פשוט חשבתי שרוקדים פה ואני לא
יצטרך להיתקע במישהו כי הוא לא יודע איך ללכת" אמרתי בכעס.
הסתובבתי וכל
השיער שלי עף פוגע בפנים שלו.
הוא תפס בידי מונע מי מללכת מצמיד אותי אליו , "אולי את צריכה מישהו שילמד אותך איך
רוקדים, כי אני בדרך כלל לא נתקע באנשים כשאני רוקד" הוא אמר מרים את הגבה
גורם לכל העצבים שלי לעלות. צחקתי "אני לא יתקע באנשים כשהם לא ידחפו לי
לדרך " השתחררתי מאחיזתו רוצה להמשיך לרקוד אך הוא תפס אותי שוב מצמיד אותי
אל גופו צפוי כל כך "אוהבת לברוח?" אמר "אוהב לגעת?" החזרתי הוא חייך
ממשיך "פעם הבאה רק תנסי לא להיסחף ולשבור לאנשים את הרגליים" אמר מנסה
להחזיר לי "טוב אני לפחות רוקדת" אמרתי מרימה גבה ומחייכת חיוך שיוריד
לו את כל האגו למטה. "טוב לדעת ששמת לב למה שאני עושה" אמר.
צחקתי
והשתחררתי מאחיזתו מתקרבת אל האוזן שלו ולוחשת - "תמשיך לחלום" ומתקדמת אל גיימס
ממשיכה לרקוד איתו צמוד יותר ממקודם.
יודעת שעכשיו קניתי אותו, הוא ירצה לדבר
איתי, הוא גבר והוא ברור.
עד סוף הערב אני יוצאת מפה כשיש לי דייט
- שלב 2 עבר בהצלחה.
אני מבטיחה בהמשך הכול יתבהר !!
קצת סבלנות ♥
ובקשר למוזיקה, זאת פעם ראשונה שלי שאני שמה שירים בזמן הסיפור - אז לא לשפוט :)
ואתם יכולים להגיד אם אהבתם או לא, אני לא יהרוג אותכם P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: